יומנה של חשפנית בודדה חלק ס״ח

1.1.18

נשמנו בין לבין, פיו הדיף ניחוח יין אדום ומר, אך חשתי מתיקות מפתיעה. ידיו אחזו בפניי בעדינות, בעוד ידיי עטפו את גופו, מסרבות לשחרר.
הוא הרפה לרגע והביט בי, חיוכו זוהר וחסר מילים. ואז המשיך לנשק אותי, ברכות ובתשוקה בו-זמנית. הרגשתי גלים של התרגשות בגופי, עומדת להתפוצץ מרוב אושר. גופי בער מהמשיכה לגבר הזה שהרעיף עליי אהבה.
הוא הרפה מפי ופיזר נשיקות קטנות על צווארי, לוחש את שמי שוב ושוב.
"לואי," ניסיתי לומר, קולי רועד.
"את בסדר?" שאל, מרים את מבטו אליי בדאגה.
"כן, זה חלום?" שאלתי, מבולבלת.
"אם זה חלום, אני לא רוצה להתעורר," אמר ברכות.
"מה שקרה עכשיו…" התחלתי, מתקשה למצוא את המילים.
"היה הדבר הכי טוב בעולם!" הכריז בהתלהבות. הזזתי אותו ממני בעדינות וקמתי.
"את כועסת?" שאל, מודאג.
"לא, אני פשוט יודעת שלא אוכל לנשק אותך יותר. מתי אתה מתחתן?" שאלתי, מנסה להסתיר את האכזבה בקולי.
"בעוד שבוע," ענה.
"תבטיח לי שתשמור על עצמך," ביקשתי, לוחצת את ידו.
"אני לא רוצה שניפרד ככה," אמר, מחבק אותי.
"לואי, לצערי אני לא יכולה לתת לך מעבר. וגם מה שהיה בינינו היה מוגזם."
"את כועסת?" שוב שאל,
"לא, אני לא מתחרטת על הנשיקה," אמרתי, עדיין בזרועותיו.
"אז? נראה שאת מאוכזבת." הרגשתי אכזבה עמוקה שאישה אחרת תזכה בו, ושברגע זה לקחתי אותו ממנה, אפילו לזמן קצר.
"אני מאוכזבת מעצמי, זה הכול," הסברתי בקצרה.
"תשמור על עצמך, טוב?" הרפיתי מהחיבוק, הוא הנהן, נתן לי נשיקה חפוזה על השפתיים והלך.
תחושת הנשיקה נשארה באוויר. השרשרת נשכחה על השולחן, יחד עם כוסות היין והבקבוק הריק.
אחרי חצות נכנסתי למיטה, אך לא הצלחתי להירדם. לא רציתי לשכוח את היום המיוחד הזה.
את השנה החדשה ביליתי בצל הגבר שאני אוהבת, טועמת אהבה אסורה. ואתם?
ל׳