פרשת צו – ביעור חמץ

אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה,
אַךְ צָרִיךְ – אוֹתָהּ לְלַבֵּה.
לְכֹּל אָדָם – יֵשׁ מִשְׁכָּן בְּתוֹכוֹ,
וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבּוֹ – הוּא צָרִיךְ לְהַבְעִיר בְּכֹל כּוֹחוֹ.
.
הָאֵשׁ הַפְּנִימִית – הִיא רוּחָנִית,
וְעוֹזֶרֶת לָאָדָם לִשְׁלֹט – בַּתַּאֲוָה הַגּוּפָנִית.
הִיא מִתְגַּבֶּרֶת – עַל יְדֵי עֲשִׂיָּה חִיצוֹנִית,
כְּמוֹ עֶזְרָה לַזוּלַת – בְּאַוִירָה חַיְכָנִית.
.
כְּכֹל שֶׁהַ"אֵש" הַפְּנִימִית מִתְחַזֶּקֶת,
אֶת הַ"חֹשֶׁךְ" שֶׁבָּאָדָם – הִיא מְסַלֶּקֶת.
אַךְ גַּם אִם חָלִילָה – הָאֲוִירַ-ע אוֹתָהּ חוֹנֶקֶת,
הִיא תָּמִיד נִשְׁאֶרֶת דּוֹלֶקֶת.
.
לִפְנֵי פֶּסַח – צָרִיךְ לְבַעֵר אֶת הָחָמֵץ הַפְּנִימִי,
אֶת הַתְּחוּשָׁה שֶׁהַכֹּל סְתָמִי.
שֶׁכֹּל מָה שֶׁיֵּשׁ פֹּה – הוּא גַּשְׁמִי,
מֵהָאִיּוּם הַקִּיּוּמִי – שֶׁל כַּבְלֵי הָ"עַצְמִי".
.
וּכְכֹל שֶׁהָאָדָם – אֶת הָחָמֵץ שֶׁבּוֹ מְבַעֵר,
הַמְּצִיאוּת מַתְחִילָה לְהִתְבָּאֵר.
הוּא מֵבִין לָמָּה חָשׁוּב – לְהִשָּׁאֵר עֵר,
וּמַתְחִיל עַל הָאֶתְגָּרִים – לְהִסְתַּעֵר.
.
הַ"חָמֵץ" שֶׁבְּתוֹכוֹ – גּוֹרֵם לוֹ אֶת תַּכְלִיתוֹ לְהַחְמִיץ,
וְהַבְעָרָתוֹ – לִהְיוֹת אַמִּיץ.
וּפִתְאוֹם מִתַּרְדֵּמָתוֹ הָרוּחָנִית – הוּא מֵקִיץ,
וּמַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הוּא שָׁתָה – מִיץ מַמְרִיץ.
.
וּכְכֹל שֶׁאֶת הֶחָמֵץ הַפְּנִימִי – הוּא מַבְעִיר,
כָּךְ הַנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית שֶׁלּוֹ – מַתְחִילָה לְהָאִיר.
וּכְשֶׁהָאָדָם בְּאוֹרוֹת – אֶת סְבִיבָתוֹ הוּא רוֹצֶה לְהָעִיר,
שֶׁיַּחַד הֵם יוּכְלוּ – אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּאוֹרָם לְהָאִיר.
.
אַךְ הָאֵשׁ הִיא מְסֻכֶּנֶת – וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר,
לֹא לְהִשָּׂרֵף – מֵרֹב הָרָצוֹן אֶת הֶחָמֵץ לְבַעֵר.
כְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה – אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְטַהֵר,
הוּא עָלוּל לְטַמֵּא אוֹתוֹ – כִּי הוּא מִדַּי מְמַהֵר.
.
הַאִם הָאֵשׁ שֶׁלְּךָ – נוֹבַעַת מִקְּדֻשָּׁה אוֹ טוּמְאָה?
לְךָ אוֹ לַאֲחֵרִים – אַתָּה מְנַסֶּה לִגְרֹם לְהָנָאָה?
הַאִם הָאֵשׁ שֶׁבְּךָ – מַגְבִּירָה אֶת הָאַהֲבָה אוֹ הַשִּׂנְאָה?
מֵעֶצֶב אוֹ שִׂמְחָה – הִיא גּוֹרֶמֶת לְאַחֵרִים לְהוֹרִיד דִּמְעָה?