שתי נשים

ותהי לי אישה אחת
האחת אהובה
והאחת שנואה

כשאת מדברת איתי
גם כשישרף הכל
את אהובה
את עולמי
את כל מה שאני רוצה
ואת כל מה שאת רוצה אתן לך

אך כשאת שורפת הכל
גם כשאני מדבר
אני מצטער אהובה
אך את שנואה
ובעיניים רכות
את מתפללת
ואולי עתה יאהבני אישי

אני אוהב תאמיני
ושונא לשנוא
אני אוהב כשאת אוהבת
וכשאני יכול לאהוב

כשאת אוהבת
כל הכוחות שבים לקרבי
אני זורח מתוך היום
ליל כוכבים ללא היכר
יום שהוא לא יום ולא ליל

אך כשאת מקנאה
שאת מוחקת אותי
את מחשבותי
רצונותיי
כי את
ורק את מפחדת
אני יודע שגם שם את אוהבת
בשנאה
ואני רק רוצה להגיד לך
שבאמת ישנה אחרת
שאיתה ארצה לחיות
אישתי האהובה