נחלי המים שעל גופי

שקט
ציוצים קטנים של שקט
מבין העצים
רשרוש של עלים בין הרגליים
קולות מים
בריצה בלתי מפסקת
אך לא מתנשפת
אחר חיים
ואני בעקבותיהם

מורידה את הבגדים
את המעמסה של היום
כמה אבק יש
מלשרוד
כמה נשאר בי
ממה שכבר עברתי
כמה נשאר בי
מכל מה שעוד אעבור
מהדרך
מעבירה את היד
בוילון השקוף
דופקת
והמפל
הופך להיות
חלק ממני
מים
סוערים
שקטים
כאחד

המים זולגים
מתחברים למפל השיער שעל ראשי
שוטפים את המחשבות
שוטפים אותי אל הים הגדול
את כל המחשבות
את כל הדאגות
את כל מה שעוד לא ברור
את כל מה שהרעש מנסה להסיח

המים עוברים
על הידיים
על הגוף
כמו ידיים חמות
ואהובות
נעימות כל כך
מלטפות
מתישות
גורמות לי להתפרק לתוך עצמי
ואוספות אותי
בלי כל מה שעל הכתפיים
על הבטן
הצלקות נשטפות
נשכחות
לפחות לרגע
אני חיה
אני אהובה
רצויה
לא מרצה

נחלי המים שעל גופי
ממשיכים במסעם
שוטפים בדרכם
את הייאוש
את הרגליים
העייפות
מפילות אותי לתוכם
ואני כבר הם
והם
מים טהורים
שחודרים עמוק
לסלע שבי
שלא צריך הרבה מכות
אפילו כמה מילים
בשביל להוציא ממנו חיים
בצעקה
מנפצים
מנסים
לעורר

המים נגמרו
ונהיה לי כבר קר
לחיות בתוכם
אני יוצאת מהמקלחת
ונשכבת במיטה
ונרדמת קצת יותר
רגועה