שלום חושך.

שלום חושך, אתה חבר שלי טוב
יש לי משהו להגיד,
אז בוא רגע…קרוב.
אתמול חלמתי חלום
חסר מנוחה
עטוף כולי, מכוסה בשמיכה.
ואז כשהתעוררתי,
החלום נשאר עמוק
כמו פרח אדום ודוקר,
יחיד בתוך השממה
אני מעריץ את השקט, את קול הדממה.
בחלומות, יש הזיות,
יש חדשות
יש פטריות
מתוקות להדהים…
אני הולך על שבילים צרים.
מקופל מתחת, בפינה של הרחוב
צורב את העיניים באור חזק וצהוב
חוצה את הלילה, לכלוך טכנולוגי
מלכלך את הנשמה,
ואני מעריץ את השקט, את קול הדממה.
האור מזויף, אתה צריך להיזהר
ראיתי מאות אנשים, אם לא יותר
מדברים, רק בשביל לדבר…
מחוברים לעוד מכשיר או שניים
עם מסך בוער…
צורכים תוכן ריק מתוכן
מציאות מדומה
משקרת חיים…
והם משדרגים
כל הזמן משדרגים,
המכשיר, הפנים,
האוטו,
האישה,
מקום המגורים,
ומקום העבודה…
רק דבר אחד הם לא משדרגים
הם לא משדרגים את האדמה…
ואני,
אני מעריץ את השקט, את קול הדממה.
אז עליתי על הגבעה,
צועק ופונה אליכם
זו לא חייבת להיות המנגינה
זה יכול להיות סרט אחר
צאו מהמירוץ ותפסיקו למהר.
הדברים שלי נעלמים
וכך גם הצעקות
בתוך רעש
ועוד רעש של מכונות
בתוך ההמולה…
גם אתם נגד
או בעד
או נגד
או בעד הממשלה,
שוביניזם, פמיניזם, אופטימיזם?
דמוקרטיה, דיקטטורה
וכל מה שביניהם
הרצון או הצורך
לקום ולהילחם,
ליצור משום דבר מהומה…
ואני מעריץ את השקט, את קול הדממה.
האנשים זרמו, כמו דגים
השתגעו…לקחו כספים
וכל מה שמעבר…
כולם הולכים אחרי העדר….
ניסיתי לקום ולהזהיר
הדברים שלי בתחנת רכבת
מופיעים על קיר.
הלילה מאפשר לדעת, לנשום, להרגיש
לחשוב על מי וגם על מה
ואני מעריץ את השקט
את קול הדממה.