פירוש השיר: פרשת וארא – עשר מכות.

פירוש השיר: "פרשת וארא – עשר מכות".
.
השיר מתחיל בשאלה, מדוע היו עשר מכות?
הרי אם מכה מספיק חזקה, מספיק אחת, למה צריך עשר?
שתהיה מכת נוקאאוט אחת והמצרים ייכנעו.
בנוסף, מדוע היו הפסקות בין המכות?
למה לא להמשיך במכות בלי הפסקה וכך המצרים ייכנעו מהר יותר?
.
אלא שהעולם נברא בעשרה מאמרות, זאת אומרת, לא מזמן קראנו בפרשת בראשית את המאמרות שבהם נברא העולם, למשל "ויאמר אלוקים: יהי אור ויהי אור".
כך יש עשרה מאמרות (ויאמר אלוקים) שבהם נברא העולם.
בקבלה מבואר שיש עשר ספירות, עשר גילויים של האור האלוקי שנגלה אלינו בצורות שונות. (חסד, גבורה, תפארת וכו')
המספר עשר, מייצג את השלמות.
לכן העולם נברא בעשרה מאמרות, חטא אדם הראשון קילקל את העולם והסתיר את הנוכחות האלוקית בעולם, יצר היעלם, הסתרה.
לכן ירדנו ממדרגת גן עדן והגענו לעולם הגשמי שבו הנוכחות האלוקית נסתרת.
עשר המכות, חשפו את הכוח האלוקי, ולאחר מכן, בזכות התהליך הזה, בני ישראל יכלו לצאת ממצרים, מהטומאה, מהחומריות המוגבלת, ולהגיע למעמד הר סיני, מעמד הנבואה שבו הם קיבלו את עשרת הדיברות.
.
עשר המכות מחולקים לשלוש קטגוריות.
כנגד שלוש רמות של כפירה שהיו במצרים.
.
רמת הכפירה הראשונה, אין אלוקים.
לכך בעיקר נועדו המכות הראשונות, דם, צפרדע וכינים.
להוכיח שיש אלוקים והוא שולט בטבע.
בכך שהפך את היאור לדם, שמילא את כל ארץ מצרים בצפרדעים והחול הפך לכינים.
.
אבל יש רמת כפירה שניה.
גם אם אלוקים שולט בטבע, אולי השגחתו כללית ולא פרטית?
זאת אומרת, הוא משגיח באופן כללי על המין האנושי שלא ייכחד, אך לא משגיח על כל פרט ופרט.
ולכך נועדו המכות הבאות, ערוב, דבר ושחין.
במכת ערוב, מלשון עירבוב, באו החיות בצורה מעורבבת ולא למשל קבוצת אריות.
אלא החיות תקפו את המצרים בעירבוב, זאת אומרת קוף בא לתקוף יחד עם האריה והפיל לדוגמה.
במכת דבר נפגע רק הצאן של המצרים בעוד צאנם של בני ישראל נשארו ללא פגע.
מכת שחין, זו מחלת עור שפגעה רק במצרים ולא בבני ישראל.
בקיצור, המכות האלה הוכיחו השגחה פרטית, שאלוקים מבחין בין פרט לפרט ופוגע רק באלה שמגיע להם והמכות לא נובעים ממחלה טבעית כי אם כך פגיעתן הייתה סטטיסטית ובלי קשר לאם האדם יהודי או מצרי.
.
והייתה רמת כפירה שלישית.
היו כאלה שתהו, אולי משה פשוט כימאי מוכשר, מכיר את כוחות הטבע בצורה טובה ולכן משתמש בהם בצורה שנראית ניסית?
ולכך הגיעה ההוכחה בדמות המכות הבאות.
מכת ברד – שירד ברד מעורב באש, האש לא המיסה את הברד והברד לא כיבה את האש.
זאת אומרת, זה לא שימוש בטבע, אלא שינוי הטבע.
.
מכת ארבה שפגעה רק ביבול של המצרים עד העלה האחרון, אך ביבול של בני ישראל הארבה לא פגעו גם אם זה היה צמוד אחד לשני.
זה מעבר לטבע, כי פגיעתו של הארבה היא לא כזו דרסטית ולא סלקטיבית.
.
מכת חושך, זה לא היה סתם עיוורון, זה היה חושך מוחלט שהיה אפשר למשש.
עד היום נשמר הביטוי "חושך מצרים".
בעוד המצרים היו בחושך מוחלט, לא רואים כלום.
בני ישראל יכלו להסתובב חופשי ולראות באופן רגיל.
זאת אומרת, שני אנשים עומדים אחד ליד השני, האחד רואה חושך מוחלט והשני אור יום.
לשניהם יש ראיה תקינה וההבדל היחיד הוא שזה מצרי וזה יהודי.
ובמילים פשוטות, המציאות האובייקטיבית השתנתה עבור המצרים.
באותם ימי חושך, בני ישראל הסתכלו היכן המצרים מחביאים את האוצרות שהרוויחו על חשבונם וביציאת מצרים ביקשו מהם אותם.
.
מכת בכורות, זו הייתה פגיעה אנושה בדור ההמשך, כי הבכורים היו אלו שממשיכים את האבא.
בנוסף לכך במצרים נוסף להם מימד אלילי.
אך לא רק בני האדם, גם בכורי בעלי חיים של המצרים מתו.
זאת אומרת, דווקא הבכורים.
המצרים היו סוגדים לצאן, (אגב זו הסיבה שהשם ציווה על בני ישראל לעשות את קורבן פסח על הטלה)
ולכן השם הוכיח שהוא הורג את ה"אלילים" שהם מאמינים בהם.
.
בקיצור, השם הוכיח בעשר המכות את שליטתו הבלתי מוגבלת בטבע, ושה"אלילים" חסרי כוח אמיתי.
.
השיר מסתיים בתהיה, שאולי כדי לצאת ממצרים, מהמיצר, מהצרה שאנו נמצאים בה, לפעמים צריך את ה"מכות"?
לפעמים אנו שבויים בקונספציה, בתפיסה שגויה ומוגבלת של היצר שאומר לנו להסתפק בקצת עונג חומרי.
אנו מסתפקים בכמה מיליונים, בוילה, ברכב מפואר וזוגיות טובה.
אך אלוקים שברא אותנו ורוצה את טובתינו רוצה שנממש את מלוא הפוטנציאל שלנו.
אז הוא נותן לנו "מכות", צרות, שנרגיש מיצר, מלשון צר.
שאנו נרצה יותר, שלא נסתפק במעט חומר.
באותו רגע, ההרגשה מאוד שלילית ונראה לנו שזה לרעתנו, שאלוקים "מעניש" אותנו.
אך זה לא עונש, אלוקים רוצה בטובתנו.
הוא רוצה לתת לנו אינסוף שפע, בכמות ובאיכות.
אך כדי שהוא יתן לנו את אינסוף השפע, אנו צריכים להכין כלי שיכיל אותו.
כי שפע שניתן לכלים שלא יכולים להכיל אותו – משחית את השפע.
לכן אגב אנשים דתיים מקפידים לא לזרוק מזון, בעיקר לחם. כי זה איסור בל תשחית.
לכן כדי שנוכל לקבל את השפע האלוקי, אנו צריכים ליצור כלי שיכיל את השפע הזה על ידי בניית הרצון.
(אין אור בלי כלי)
.
תורה מלשון הוראה.
זו מערכת הוראות שמלמדת את האדם ליצור בעצמו כלי נכון להכלת השפע האלוקי האינסופי.
ובעצם, הצרות שבאות לאדם מהרצון החומרי, מכך שהוא רוצה דברים שאין לו, גורמים לאדם להבין שהעולם החומרי לא יכול לספק את רצונו.
כי החומר הוא סופי, ופוטנציאל הרצון של האדם, הוא אינסופי ומתאים לשפע אינסופי.
ולכן הצרות, ה"מכות" שמגיעות לאדם מהרצון לעוד ועוד חומר, גורמות לכך שהוא לא יסתפק בכך ויפנה את פיתוח הרצון שלו לכיוון פיתוח כלי הכלת שפע אינסופי.
.
זאת אומרת, לאחר שהאדם יגיע לתכלית, שבה הוא יוכל לקבל שפע רוחני אינסופי, הוא יודה על כל הצרות שהיו לו בעבר כי הוא יבין שזה מה שגרם לו לא להסתפק בחומר ולפתח את הרצון, את כלי הקיבול שלו, למלוא הפוטנציאל האינסופי שלו.
ולכן מה שהוא חשב שהוא "רע" – יתברר לו בסופו של דבר כשיא הטוב.
בדרך כלל מסכמים את ההסבר הזה שניסיתי לתמצת בשתי מילים – הכל לטובה!
.
שנזכה כולנו לממש את מלוא הפוטנציאל שטמון בנו ונגיע כולנו לגאולתנו הפרטית והכללית בקרוב.
.
שבת שלום עם ישראל!