למה צמים בעשרה בטבת?

למה צמים – בעשרה בטבת?
ולמה הצום הזה כל כך חמור שאם הוא היה מתרחש בשבת, עדיין היה צריך לצום אותו?
.
צומות כמו תשעה באב, צום גדליה, ותענית אסתר נדחים אם הם נופלים על שבת, כי אסור להתענות בשבת (חוץ מכיפור שיש לו דין מיוחד).
זאת אומרת שלצום עשרה בטבת יש מעמד ייחודי בין הצומות.
מדוע?
.
עשרה בטבת מייצג את תחילת החורבן.
בתאריך הזה התחיל המצור של נְבוּכַדְנֶצַּר על ירושלים שבסוף הסתיים אחרי שנתיים, בחורבן בית המקדש.
באותה תקופה, המצור בקושי הורגש.
אנשים חיו כמעט רגיל, היה אוכל, היה שתיה, הייתה עיר תוססת.
רק עם הזמן, כשהתחיל להיגמר האוכל, הורגשה המשמעות של המצור.
זאת אומרת, צום עשרה בטבת מייצג את תחילת החורבן הבלתי מורגש, שאם נתקן בשלב הזה, לא יגיע לחורבן פיזי. (תשעה באב)
לכן עשרה בטבת הוא צום כל כך חשוב, הוא מזכיר לנו את תחילת תהליך החורבן, את הזמן שבו אפשר עוד לתקן, את האזהרה לפני שיגיע החורבן הפיזי.
.
בעשרה בטבת גם התרחש תרגום השבעים, שבו תלמי השני הכריח שבעים חכמים יהודים לתרגם את התורה ליוונית.
חז"ל מתארים את זה כאסון.
מדוע?
הרי במקום שילמדו את התורה רק בעברית, עכשיו אפשר ללמוד אותה בעוד שפות, עוד בני אדם ילמדו את התורה האלוקית.
זה חיובי, לא?
אלא שתלמי השני רצה לתרגם את התורה ליוונית.
לא רק ברמת השפה הטכנית, אלא ברמת התפיסה היוונית החומרנית.
זאת אומרת, שהתורה תהפוך להיות עוד ספר בספריה באלכסנדריה.
לא ספר הדרכה מאלוקים, אלא עוד ספר חכמה אנושית שטוען כך וכך.
לכן תרגום השבעים הוא אסון.
.
בנוסף לכך, התורה שמתורגמת, לא יכולה להעביר את כל הניואנסים שמוטמנים בצופן האלוקי שנכתב בעברית.
בתורה טמון מידע רבדים על פני רבדים, כאשר יש ארבעה רבדים עיקריים הידועים בראשי התיבות פרד"ס.
פשט, רמז, דרש, סוד.
אי אפשר לתרגם את זה בצורה נכונה ורוב התוכן העמוק שבתורה הולך לאיבוד ברגע שמשתמשים בתרגום.
.
בנוסף תרגום השבעים היה אחד הגורמים לנצרות שכידוע שפכה הרבה דם יהודי.
הנצרות אימצה את התורה שבכתב, אך הפכה אותה לאלילות, הגבילה את אלוקים והפכה למקור לעבודה זרה.
אגב ישו, לפי המסורת היהודית נולד ב-ט' בטבת, "חג המולד" הוא תאריך נוצרי פיקטיבי.
.
לסיכום, עשרה בטבת הוא יום עם פוטנציאל שלילי, להוביל לתחילת החורבן באופן שעדיין לא מורגש פיזית אך עלול להיות מורגש בהמשך, חלילה.
לכן אנו צמים, הרעב והצמא הם תזכורת פיזית מתמדת לעובדה הזאת שאנו צריכים לזכור.
יש ביום הזה פוטנציאל שלילי, אך אם נשנה את גישתנו עכשיו, נוכל למנוע מהפוטנציאל השלילי הזה להתקיים.
.
זו גם הסיבה שהרבנות הראשית קבעה את עשרה בטבת כיום זיכרון לאומי, יום הקדיש הכללי.
נקווה שניישם את התזכורת, נתקן, נתקדש בעצמנו ולכן לא נצטרך לקרוא יותר קדיש.
.
צום קל ושבת שלום עם ישראל!