אי – שקט

וְלִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה – מָקוֹם בּוֹדֵד בְּלִי אֲנָשִׁים,
בְּלִי רְכִילוּיוֹת שֶׁמִּפֶּה לְאוֹזֵן נִלְחָשִׁים.
בְּלִי סִיטוּאַצְיוֹת – 'שְׂדֵה מוֹקְשִׁים',
בְּלִי 'מַרְאוֹת' – שֶׁבָּהֶם מִתְבּוֹנֵן בִּי אָדָם מַאֲשִׁים.
בְּלִי מֵרוֹץ אַחֲרֵי – 'חֲלוֹמוֹת לְהַגְשִׁים',
בְּלִי הַהַרְגָּשָׁה – שֶׁבִּי רַק מִשְׁתַּמְּשִׁים.
.
בְּלִי חֲבֵרִים,
בְּלִי תְּלוּת – בֶּאָנָשִׁים אֲחֵרִים.
בְּלִי חוֹמָרִים מְמַכְּרִים,
בְּלִי צוֹרֶךְ – לְסַפֵּק הֶסְבֵּרִים.
אֱמֶת פְּשׁוּטָה – בְּלִי שְׁקָרִים,
בְּלִי תֵּירוּצִים – שֶׁאֵינָם נִגְמָרִים.
.
"וְאוּלַי אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְבּוֹדֵד – בְּאִי בּוֹדֵד,
כִּי נִמְאַס לְךָ שֶׁבֵּין רַע לְרַע אַתָּה נוֹדֵד?
כִּי אֵין לְךָ כּוֹחַ כְּבָר – לְהִתְמוֹדֵד?
עִם הַדִּיכָּאוֹן – שֶׁאֶת הַמַּצָּב רוּחַ שׁוֹדֵד?
שֶׁבְּכֹל יוֹם – צָרִיךְ לְנַסּוֹת לְהִתְעוֹדֵד?
וְשֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ – שֶׁאוֹתְךָ מוֹדֵד?
וְאוּלַי זֶה בִּגְלַל – מָה שֶׁאַתָּה מְפַחֵד לְאַבֵּד?
.
וְאוּלַי אַתָּה רוֹצֶה – אִי-שָׁקֵט?
כִּי בְּרֹאשְׁךָ – יֵשׁ אִי-שֶׁקֶט?
וּמָה אִם בִּגְלַל הַשֶּׁקֶט – תִּשְׁמַע יוֹתֵר אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁצּוֹעֶקֶת?
הִיא לֹא סְתָם זוֹעֶקֶת – הִיא מִתְפָּרֶקֶת,
מִשְׁתּוֹקֶקֶת – וְלֹא מִסְתַּפֶּקֶת.
הִיא נֶחְנֶקֶת וְנִשְׁנֶקֶת,
וּבְיַחַס לִכְאֵבָהּ – מְאוֹד מְאֻופֶּקֶת.
בְּכֹל יוֹם – הִיא נֶאֱבֶקֶת לַמְרוֹת שֶׁהִיא מֻושְׁתֶּקֶת,
וּבְכֹל לַיְלָה הִיא מְקַבֶּלֶת עוֹד פֶּצַע – עוֹד צַלֶּקֶת.
וְהִיא מִתְרַחֶקֶת – מִמָּה שֶׁהִיא חוֹשֶׁקֶת,
אָז לָמָּה שֶׁלֹּא תִּיתֵּן לָהּ – אֶת מָה שֶׁאֵלָיו הִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת?"
.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפוֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶיקְטִיבִי, מָה סּוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
.
וְאוּלַי בִּמְקוֹם לְנַסּוֹת לִבְרוֹחַ – מֵהַלְּחִימָה,
תְּגַיֵּיס אֶת כֹּל הַכּוֹחוֹת – וּתְנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה?