המפלצת הירוקה

זה ירוק וזה גורם למיצי קיבה שלך לרתוח.
זה מסריח ומכוער ואת לוקחת נשימה עמוקה ומחכה, זה יפסיק.
חיוך ענק מתפרס על השפתיים ואת מוציאה מהפה מילים כאשר המפלצת הירוקה מנסה שוב להשחיל את פרצופה המכוער מתוך גרונך. את יודעת שזה לא רציונאלי, שאת בן אדם טוב ושמח בשמחתו של אחר.
את מרגישה את התחושה המוכרת של מירמור ומועקה בחזה, דמעות עולות לך בעיניים אבל זה מתאים לסיטואציה ״אני כל כך שמחה עבורך!״ את פולטת בכנות חדה למראה היהלום והפרצוף המאושר של חברתך הטובה, את כנה כל כך שהמפלצת נוחתת על התחת שלה בחבטה כואבת במעמקי הנשמה.
את מעיפה מבט בבחור שאת איתו כבר עשור, תולה כביסה- לפני חמש דקות המכונה סיימה, עשתה את הסינגל המוכר שלה ״המכונה קוראת לך״ עם חצי חיוך של ׳ואי ואי איזו בדיחה׳, את מביטה עליו בבוז כזה של אחת שעושה יותר מידי בשביל לצחוק מהבדיחה הדלוחה ״את לא יודעת לקחת בדיחה…״ הוא אומר והולך למכונה. עכשיו הוא תולה כביסה ומפלצת אחרת מבעבעת ורוצה לצאת כזאת של כעס של ״אידיוט, לא מגיע לך אותי״.
לרגע את חוזרת להווה ולחברה שלך במסך הקטן עוד קצת איחולים בניחוח לבנדר וגופרית מהמפלצת הירוקה.
את מנתקת ותוהה- האם גם את רוצה עכשיו טבעת בשבילה אותה המפלצת הירוקה? או שאת צריכה להתחיל לחשוב על הכול מהתחלה, על שנים של הסברה למה את כל כך טובה- ״אני יפיפייה, אני חכמה, נקייה ומבשלת בן זונה. ראית את הטוסיק הזה? יא ילד טיפש, אני כל כך יותר טובה.״
יש המון טוב אבל לא חסר רע, בכלל יש מה להילחם אם אני עסוקה בהסברה?
לחפש את המילים החמות בתחילת הזוגיות, דמעות של ילדה שלא יעזוב אותי לאחר שנה, ושוב לאחר 3 שנים של הסברה.
בחורים לא מפסיקים להתחיל איתך, ״אם אחותך רווקה אני לא מחכה שנה, ישר חתונה״.
״אתה לא חושב שאנחנו צריכים לגור ביחד״ אחרי 5 שנים. ״כן כן בטח, אבל עבודה.. חברים..״ .
״אתה לא חושב על חתונה?..״ אחרי 6 שנים ״כן כן בטח.. אבל.. עבודה, משפחה, יש עניינים..״
ושוב, באמת שטוב, לא רק רע.
אבל את כבר בת 30 וכמה עוד אפשר להסביר למישהו כמה את טובה?