הקדר | סוטרות בודהיסטיות מאוירות
יום אחד, הבודהה ואננדה הלכו ביער. כשהם פנו לשביל מסוים, המבורך חייך. אננדה שם לב לכך, ושאל את המורה מדוע הוא מחייך.
הבודהה סיפר לאננדה שבימים עברו הייתה במקום זה עיר גדולה, שבה בודהה בשם קספה (Kassapa) לימד דהמה. קדר אחד שגר בעיר זו היה חסיד נאמן של קספה, והוא דאג לספק לו את כל הנחוץ למחייתו. לקדר היה חבר – ברהמין בשם ג'יוטיפאלה (Jyotipāla), שמשמעות שמו היא "שומר זוהרו של ברהמה".
הקדר, שרצה תמיד את טובתו של חברו, ניסה לשדל את ג'יוטיפאלה להיפגש עם מורהו, אך הברהמין הצעיר דיבר על פרושים גלוחי ראש בהתנשאות וסרב לבקר אותו. פעם אחת, החברים התרחצו בנהר בקרבת משכנו של קספה. בתום הרחצה, הקדר ביקש מג'יוטיפאלה לבקר את המורה יחד איתו, אך ג'יוטיפאלה עמד בסירובו. אז הקדר תפס את הברהמין הצעיר בחגורתו, כדי לגרור אותו בכוח, אך החגורה השתחררה, ונשארה בידיו.
אולם, הקדר לא ויתר, ותפס את הברהמין בשיערותיו. דבר זה לא הכעיס את הברהמין, אלא התמיה אותו: "חברי, האומנם אמונתך בקספה הסגפן כה חזקה עד שאתה מוכן לגרור אותי אליו בשיערותיי? טוב, יהי כרצונך, נלך אליו".
לאחר שג'יוטיפאלה שמע את דרשתו של הבודהה, הוא נתמלא אמונה בו, והפך לנזיר בסנגהה, ואילו הקדר נותר חסיד עולמני, משום שהוא היה צריך לטפל בהוריו המבוגרים, שהיו עיוורים.
נאמנותו של הקדר למורה הייתה כה גדולה שכאשר המורה היה נכנס לביתו, הוא יכול היה לקחת את המזון ואת החפצים הנחוצים לו כאילו זה היה ביתו שלו. הודות ליחסו לקספה, הקדר חש שמחה רבה ושלווה ממושכת. כשנודע למלך על נאמנותו של הקדר למורה, הוא שלח עגלה עמוסה במזון במתנה לסנגהה כולה.
לאחר שסיים את סיפורו, הבודהה אמר: "אננדה, שאלת אותי מדוע חייכתי? הסיבה לכך היא שאז אני הייתי ג'יוטיפאלה…"
יהי טוב!
לצפייה בגרסה המאוירת:
תגובות (0)