פרשת בראשית התשפ"ה

רַק אֶתְמוֹל רָקַדְנוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה,
וְעַכְשָׁו – נִלְמַד אוֹתָהּ שׁוּב מֵהַתְחָלָה.
.
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלוֹקִים – מְצִיאוּת רוּחָנִית,
וּמְצִיאוּת גַּשְׁמִית – שֶׁנִּבְרְאוּ בְּצוּרָה אַחְדוּתִית.
.
זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן נִקְרָא "יוֹם אֶחָד",
בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה – הַכֹּל הָיָה מְאֻחָד.
.
וְאָז נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן – שֶׁכֻּלָּנוּ מִתְיַחֲסִים אֵלָיו כְּאָבִינוּ,
אַךְ מְעַטִּים יוֹדְעִים שֶׁהוּא מַמָּשׁ – אֲנַחְנוּ.
.
אָדָם הָרִאשׁוֹן – הוּא הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ,
שֶׁבִּיצוּר אֶחָד – כְּלוּלָה.
.
אַחֲרֵי הַחֵטְא – נוֹצַר פִּצּוּל לְמִלְיַארְדֵּי נְשָׁמוֹת,
שֶׁבְּגוּפִים שׁוֹנִים – מִתְגַּשְּׁמוֹת.
.
הַחֵטְא גָּרַם – לְהִתְנַתְּקוּת מֵהָאֱלוֹקוּת,
וּלְכָךְ שֶׁנְּאַבֵּד – אֶת יִתְרוֹנוֹת הַדְּבֵקוּת.
.
וְאָז נוֹצַר הַכְּאֵב, הַמָּוֶת וְהַמַּחֲלוֹת,
גָּלוּת, קְלָלוֹת, עַוְלוֹת,
נְשָׁמוֹת שֶׁסּוֹבְלוֹת – מֻגְבָּלוֹת וּכְבוּלוֹת,
וְרוֹצוֹת מֵהַמַּצָּב הַזֶּה – לְהִתְעַלּוֹת.
.
וְלָכֵן כֻּלָּנוּ שׁוֹאֲפִים – לִמְקוֹר עֹנֶג אֵינְסוֹפִי,
וְלֹא מִסְתַּפְּקִים – בְּשׁוּם תַּחְלִיף סוֹפִי.
אָנוּ רוֹצִים אֶת הָאֱלוֹקוּת – כִּי אֵין מְקוֹר עֹנֶג אֵינְסוֹפִי חֲלוּפִי.
.
וְלָכֵן כֹּל עוֹד הָאָדָם מַפְנֶה אֶת רְצוֹנוֹ – לַהֶבֶל,
הוּא תָּמִיד יַחְוֶה – סֵבֶל.
.
כִּי הַפַּעַר בֵּין הָרָצוֹן שֶׁל הָאָדָם – לָאֵינְסוֹף,
לְבֵין הַחֹמֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ סוֹף – הוּא אֵינְסוֹף.
.
וְיוֹם יָבוֹא – וְנַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁכְּבָר לֹא יִהְיֶה מְסֻכָּן,
שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ – יְתֻקַּן,
וְלֹא נִסְתַּפֵּק – בַּמְּעַט שֶׁיֵּשׁ בַּקַּנְקַן.
שֶׁנִּרְאֶה אֶת הָ'אָדָם' – וְלֹא שַׂחְקָן,
וְאָז נְגַלֶּה – שֶׁגַּן עֵדֶן יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם כָּאן.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי זֶה תָּלוּי בִּי, בְּךָ – וּבְכֹל אֶחָד?
וְיַחַד – אָנוּ יְכוֹלִים לַחֲזֹר לְמַצָּב שֶׁבּוֹ הַכֹּל מְאֻחָד?