הסימפוניה הבלתי גמורה
הסימפוניה הבלתי גמורה מאת ניסו
אני מנצח, את זמרת.
סימפוניה, בלתי מוגמרת
שרביט תפארת, תזמורת נפערת
גופך תווים, מנגינה נהדרת
עירומים חבוקים
בשדות ענוגים
צלילים רועמים
תשוקת אוהבים.
גופות לוהטים
יצרים פראים.
תנוחות, ליטופים
בקצב מחליפים.
כבתה סערה
דעכה תבערה.
לוחשת, מזכירה
מחר, חזרה
הסימפוניה לא גמורה.
תגובות (0)