אללי אלול.

אללי לי אלול, אללי אלול.

תחת זריחתך אלול,
תחת משבי רוחות אלול,
משום־מה עדיין לא מצאתי את המילים שאני מחפש, או מוטב, מְאַלֵּל, אלול.

משום־מה עדיין יללה מחרישת אוזניים מחרישה אוזניים, ומחרישה אותי:
אולי זאת יללת הישימון שלי, כל־מיני שקרים, קסמים, ואֱלִולִים. תַּרְמִות לבי.

אללי לי, זאת האלה שלי, המיוללת במילים של תהו, בשפה האבודה של המדבר, בשפת האבודים, כמוני, במדבר.

אללי לי, ישימון בתהו, אללי, מילות מדבר. אתן מדברות המון ולא אומרות דבר.

ואתה אלול, אם אמצא בסוף את המילים שלך, האם אוכל בכלל לומר אותן? אמרי אמת, בלי זיוף וקסם, אני מפחד לומר. אולי יבוא ויישא אותן משב הרוח, או תתעכב הזריחה, והן תסתאבנה מדם שמי לילות מדבר?

אולי מוטב תהיינה אצורות אי־שם לעד, בְּמָקוֹם של אהבה תמימה.

ואתה א־לי, אם אמצא בסוף את המילים האלה של אלול, אם אצליח לומר אותן, קחן בבקשה ושמור מכל משמר, וביללת התהו המחרישה, תהיינה קצת מילות אלול, בבקשה.