השודד אנגולימאלה | סוטרות בודהיסטיות מאוירות
בעת אחד ממסעות הנדודים שלו, פגש הבודהה את השודד הרשע אנגולימאלה (Aṅgulimāla), והמיר אותו לאמונה ברוכה. אנגולימאלה נהג לרצוח עוברי אורח בדם קר, ולענוד מחרוזת מאצבעותיהם של קורבנותיו. אנגולימאלה לא היה אדם רגיל, אלא שד, ולכן אף צבא המלך לא היה מסוגל להכניעו.
הבודהה גרם לשד לסור מרע באמצעות כוח על-טבעי. המואר הלך ללא פחד בשביל שבו ארב השודד לקורבנותיו, ואנגולימאלה החליט לתקוף אותו. ואולם, על אף שהשודד שרדף אחרי הסגפן רץ במלוא כוחו, ואילו הבודהה הלך ללא חיפזון, הרשע לא היה מסוגל להשיג את המבורך בשום אופן.
השביל שבו הלך הבודהה הוא שביל הלידה בעולם הארצי. בשביל הזה הפחד מפני המוות היה משיג את כל היצורים, אך את הבודהה הוא לא הצליח להשיג. אנגולימאלה התפלא, שהרי בעבר הוא השיג אפילו רכבים במרכבות, סוסים ופילים דוהרים במנוסה, ואילו כעת הוא לא היה מסוגל להשיג סגפן מתהלך. אז צעק אנגולימאלה: ”עצור, סגפן!“ והשיב לו הבודהה: ”אני כבר עצרתי. עצור גם אתה.“
מילים אלו התמיהו את השודד, והוא שאל את הבודהה מה פשר דבריו. הבודהה הסביר: ”אני זנחתי עוינות כלפי יצורים, ואילו אתה – לא. נטוש גם אתה את העוינות“. לשמע מילים אלה, קרא אנגולימאלה: ”סוף סוף הגעת אליי ליער הזה. עתה, מששמעתי את מילותיך, אזנח מעשי פשע אחת ולתמיד“.
תושבי האזור קראו למלך להכניע את השודד אנגולימאלה במשך זמן רב, אך לא הייתה כל אפשרות לעשות זאת. צבא המלך כולו היה חסר אונים מול הרוח הרעה של המוות. משנודע למלך שאנגולימאלה הוכנע, הוא החליט להפגש עם השודד לשעבר בנוכחות הבודהה. המבורך אישר כי אנגולמאלה הומר לאמונה ברוכה וסר מדרכו הרעה. אז השליט נתמלא שמחה והציע לאנגולימאלה מזון, בגדים ותרופות, הנחוצים לחיי הסגפנות.
הכנעת השד הרשע זיכתה את כוחה הרוחני של תורת הבודהה בתהילה. הכח המיסטי ההרסני של אנגולימאלה הוכנע הודות לנוכחותו של הבודהה. הפרוש אנגולימאלה ריסן את תודעתו והגיע לשלווה.
אנגולימאלה שהפך לנווד מאופק ועניו, הגיע לקבץ נדבות בבית שבו נמצאה יולדת שהתקשתה ללדת. ולדה פחד לעזוב את רחם האם, ביודעו שלכל הילודים מצפה מוות. אנגולימאלה ביקש את עצתו של הבודהה, והמורה אמר לו: ”הישבע שמעולם לא שפכת את דמו של אף יצור, והענק ליולדת ברכה.“ אנגולימאלה הסתייג, באומרו שהוא שפך את דמם של יצורים רבים. על כך השיב הבודהה: ”הישבע שלא שפכת את דמו של אף יצור לאחר העלייה על הדרך הברוכה.“ אז אנגולימאלה ברך את היולדת. הוולד שמע שעם הולדתו הוא יוכל למצוא מחסה מפני הסבל בעזרת עלייה על הדרך הברוכה, והיולדת ילדה בהצלחה.
כאשר פירותיהם של מעשיו הרעים של אנגולימאלה הבשילו, הוא הותקף על-ידי אנשי הכפר – הם ריסקו את ראשו של הנווד במקלות ובאבנים. אולם, ראשו המרוסק של השד לא היה אלא גאווה, ולאחר ויתור עליה, אנגולימאלה ראה את הבודהה בתודעה הטהורה של עצמו. מלך המוות הכניע את עצמו.
בהגיעו להתעוררות, מלך המוות אנגולימאלה הילל בשיר את אלה שנטשו שאננות ומעשים רעים, ופועלים להטמעת הדהמה הברוכה בקרבם. הוא השווה אותם לירח שהגיח מבין העננים. לאחר מכן, אנגולימאלה פנה אל אויביו, ועודד אותם להטות אוזן לתורת הבודהות, אשר מפייסת את היצורים העוינים אלה את אלה.
מלך המוות הוכנע על-ידי מי שהיה חסר נשק, וכעת הוא בעצמו, שודד צמא דם לשעבר, זכה בשם ”הבלתי-אלים“. אנגולימאלה איחל גם ליצורים אחרים לבחור בדרך הברוכה, שאותה הורה הבודהה.
כך השד המרושע אנגולימאלה קיבל את תורת הבודהה, ומסר אותה ליצורים אחרים.
יהי טוב!
לצפייה בגרסה המאוירת:
תגובות (0)