יומנה של חשפנית בודדה חלק כ״ד

22.3.17

היום לקחתי חופש. מעבר הדירה כמעט הושלם, מחר יגיעו הרהיטים שהזמנתי ובעוד יומיים המיטה. בינתיים מעבירה את הלילות שלי על מיטה מתקפלת שנתנה לי לילי, היא טענה שאין לה צורך בה. היום אימא חוגגת יום הולדת, פעם הייתי כותבת לה ברכות מגוונות, אני עדיין לא מפסיקה לברך אותה… כמובן שהיא מעולם לא מגיבה בה.
למעשה, עדיין אני אשמה בעיניה. זכרתי את היום הארור הזה עד היום. הלכתי לחדר של אימא שם היו המעילים ששאר האנשים הגיעו איתם והתאחסנו שם. באחד הכיסים ראיתי שרשרת, תחילה ענדתי אותה על עצמי, רציתי להיראות חשובה ומיוחדת. השרשרת הייתה זוהרת מוארת ומנצנצת כל כך, אבל אז החזרתי אותה למקום ויצאתי משם.
ואז ראיתי את ירון מסתכל עליי וקורא לי גנבת בלחש. הוא אמר שאם לא אבוא איתו הוא יספר לכולם שנגעתי בשרשרת. כמו טיפשה הלכתי.
נכנסנו לחדר הכביסה שלמעלה, כולם היו למטה. וזו הפעם הראשונה שאי פעם נמצאתי בנוכחות של גבר זר.
הוא הוריד את המכנסיים שלי והכריח אותי לגעת בו בתמורה לשקט שלו. אם חשבתי שאפשר לסמוך עליו, טעיתי. כשהלכתי לסלון ירון טמן לי מלכודת ואמר שנגנבה השרשרת של אשתו. כולם חיפשו, אבל אז מצאו אותה. בתיק שלי, הכי קל לגשת לחדר שלי ולשים אותה שם.
מאותו יום אני מנודה. איש לא מאמין לי, לאיש לא אכפת מה האיש הזה עשה לי כי שוב אני לא מיוחדת, לא חשובה. והוא? חי כמו מלך עם אישה וילדים שכנראה לא אוהב.
שליח הפיצה הגיע אלך להתענג לי על משולש או שניים.
ל׳