דאון של מוצאי שבת

לְכֹל שַׁבָּת – יֵשׁ מוֹצָאֵי שַׁבָּת,
וְהִנֵּה שׁוּב – הָעֶצֶב מֵעֵינָיו נִבָּט.
אֶת הָעֶצֶב – לֹא מְסַלְּקִים עִם קֶצֶף בָּאַמְבָּט,
הַאִם זֶה בִּכְלָל עוֹזֵר – כְּשֶׁהַכֶּאֵב מְשֻׁרְבָּט?
כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ מְשֻׁבָּט – וְעוֹד פַּעַם מֻשְׁבָּת,
וְהַלֵּב שׁוּב נִצְבַּט – וְנֶחְבַּט.
.
וּכְשֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת – הַנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה,
שׁוּב מֻרְגֶּשֶׁת בַּנֶּפֶשׁ – הַבְּעֵרָה.
שׁוּב הִיא מַרְגִּישָׁה – עַד כַּמָּה הִיא חֲסֵרָה,
וְהַיֵּצֶר הָרַע – מְפַתֶּה אוֹתָהּ בְּעוֹד עֲבֵרָה.
.
וּפִתְאוֹם מַגִּיעוֹת מַחְשָׁבוֹת – מֵהַשָּׂטָן,
שֶׁמְּסַפֵּר לוֹ – עַד כַּמָּה הוּא קָטָן.
אָז הוּא מְנַסֶּה לְהוֹכִיחַ לַשָּׂטָן – שֶׁמִּתְחַפֵּשׂ לַמִּשְׁפְּטָן,
עַד כַּמָּה הוּא בְּעֶצֶם – שַׁרְלָטָן.
.
הָאָדָם – הוּא בְּרִיאָה נִפְלָאָה,
יֵשׁ לוֹ יְכֹלֶת לְהַגִּיעַ לְקֶשֶׁר עִם הַבּוֹרֵא – לִנְבוּאָה.
יְצוּר שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ – לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ גְּבוֹהָה,
הוּא לֹא קָטָן – הוּא נֵזֶר הַבְּרִיאָה.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי הַשָּׂטָן נִמְשָׁל לְנָחָשׁ – כִּי הוּא מַחְדִּיר בְּךָ אֶרֶס,
הוּא גּוֹרֵם לְךָ לָחוּשׁ חֲסַר חֲשִׁיבוּת – אֶפֶס,
וְכָךְ גּוֹרֵם לְךָ – לִיצֹר בָּעוֹלָם הַזֶּה הֶרֶס?