ניצוצות נשמת אדם
לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְשַׁלֵּם – עַל חֶטְאָם שֶׁל חַוָּה וְאָדָם?
אֵין לִי שׁוּם דָּבָר – נֶגְדָּם,
לְהֵפֶךְ – אֲנִי בַּעֲדָם.
אַךְ אֵיךְ אֲנִי קָשׁוּר – לְכָךְ שֶׁהֵם לֹא מִלְּאוּ אֶת תַּפְקִידָם?
אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל – צֶאֱצָא שֶׁל נֶכְדָּם.
.
אַךְ מָה אִם אָנוּ – לֹא רַק צֶאֱצָאֵיהֶם?
מָה אִם הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ – נִיצוֹצוֹת שֶׁל נִשְׁמוֹתֵיהֶם?
מָה אִם אֲנִי – חֵלֶק מֵהֶם?
זֶה אוֹמֵר שֶׁאֲנִי מְתַקֵּן אֶת חֶטְאִי – וְלֹא אֶת חֲטָאֵיהֶם?
.
חֵטְא – מִלְּשׁוֹן הַחְטָאָה,
הָאָדָם בִּבְחִירָתוֹ – טָעָה.
וְהֶאֱרִיךְ אֶת הַדֶּרֶךְ – לְתַכְלִית הַבְּרִיאָה,
הַמַּסָּע שֶׁל כְּלַל הָאֱנוֹשׁוּת – זוֹ הַתּוֹצָאָה.
הַכֵּלִים שֶׁל הַנְּשָׁמָה – זְקוּקִים לְהַבְרָאָה,
וְכֹּל בֶּנְאָדָם קִבֵּל יְכֹלֶת לְתַקֵּן – אֶת חֶלְקוֹ בַּתַּחְלוּאָה,
וּבְכָךְ לְהוֹבִיל אֶת נִשְׁמָתוֹ – לְסִבָּה שֶׁהִיא נִבְרְאָה.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשְׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
כַּמָּה סִכְסוּכִים – מִלְחָמוֹת וָדָם,
הָיוּ נֶחְסָכִים – אִם כֻּלָּם הָיוּ יוֹדְעִים מַהוּ יִעוּדָם?
וּלְכָךְ שֶׁכֻּלָּנוּ בְּעֶצֶם – נִיצוֹצוֹת נִשְׁמַת אָדָם?
תגובות (0)