ואהבת – את עצמך.

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ – כָּמוֹךָ",
אַךְ אֵיךְ תֹּאהַב אֶת רֵעֲךָ – אִם אַתָּה לֹא אוֹהֵב אֶת עַצְמְךָ?
וְאוּלַי – זוֹהִי הוֹכָחָה,
שֶׁחוֹבָה עָלֶיךָ – לֶאֱהֹב אֶת עַצְמְךָ?
.
אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר – לְצַוּוֹת עַל אַהֲבָה?
זוֹ לֹא אֵשׁ – שֶׁאַתָּה פָּשׁוּט יָכוֹל לְהַדְלִיק לֶהָבָה.
וְאוּלַי הַשְּׁגִיאָה נִמְצֵאת – בַּהַגְדָּרָה לֹא כְּתוּבָה,
שֶׁנִּמְצֵאת אֵצֶל כָּל אָדָם – בַּמַּחְשָׁבָה,
שֶׁמַּסְבִּירָה מַהִי אַהֲבָה – וּמָה אֵיבָה?
.
וּמָה אִם מַהוּת הָאַהֲבָה – זוֹ אַחְדוּת?
זֶה אוֹמֵר שֶׁהַשִּׂנְאָה – הִיא תּוֹצְאַת הַהִפָּרְדוּת?
אִם כָּךְ – אַחְדוּת הִיא מַהוּת הַיַּהֲדוּת?
לֹא סְתָם הִתְחַבְּרוּת – אֶלָּא הִתְאַחֲדוּת.
וְלֹא מִתּוֹךְ טִשְׁטוּשׁ הַהֶבְדֵּלִים – וַאֲחִידוּת,
אֶלָּא הַשְׁלָמַת נִגּוּדִים – מִתּוֹךְ מוּדָעוּת לַמְּיֻחָדוּת,
עַד שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל – מְאֻחָדוֹת.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשְׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי הַדֶּרֶךְ – לֶאֱהֹב אֶת עַצְמְךָ,
הִיא לִיצֹר – הַרְמוֹנְיָה בְּתוֹכְךָ?
וּמָה אִם – עַם יִשְׂרָאֵל הוּא חֵלֶק מִנִּשְׁמָתְךָ?
הַאִם תּוּכַל לֶאֱהֹב – מִי שֶׁהוּא חֵלֶק מִמְּךָ?
וּמָה אִם הַתּוֹרָה – הִיא הַמַּדְרִיךְ לִשְׁלֵמוּתְךָ?
וְזוֹ הַסִּבָּה – שֶׁהִיא מְצַוָּה עָלֶיךָ,
"וְאַהֲבַת אֶת רֵעֲךָ" – כִּי הוּא כָּמוֹךָ?