Dani
אז הצטרפו אליי לעוד פרק של ל׳, אם אתם תוהים איך קוראים לה תצטרכו לחכות עוד, עדיין לא בטוחה שאחשוף את שמה. בכל אופן מקווה שאהבתם מוזמנים להגיב :) אשמח לדעת מי קורא. ואם לפרסם לכם עוד כי כתבתי עוד כל כך הרבה פרקים שמחכים רק לכם!

יומנה של חשפנית בודדה חלק י״ב

Dani 18/06/2024 136 צפיות אין תגובות
אז הצטרפו אליי לעוד פרק של ל׳, אם אתם תוהים איך קוראים לה תצטרכו לחכות עוד, עדיין לא בטוחה שאחשוף את שמה. בכל אופן מקווה שאהבתם מוזמנים להגיב :) אשמח לדעת מי קורא. ואם לפרסם לכם עוד כי כתבתי עוד כל כך הרבה פרקים שמחכים רק לכם!

25.12.16

פתחו על יד המועדון מאפייה חדשה, המאפייה של דייגו. אילו היו קוראים לי דייגו הייתי פותחת עסק של פיצה או טאקו. לא יודעת למה.
ריח של סופגניות מטוגנות נישא באוויר, התפתיתי, נכנסתי.
העובדות לא התייחסו אליי, למעשה לא ידעו מי אני. שמחתי.
רק הבטתי בסופגניות שקראו לי ׳תקני אותנו! תאכלי אותנו כבר! אנחנו חמות ומתוקות וכדאי לך!׳ התאווה למתוק תמיד גדולה, ואז העפתי מבט בגוף שלי, לא יכולתי לאפשר לעצמי לאכול אוכל מטוגן, יצאתי מבלי שיבחינו והלכתי לעבודה.
הלילה הגיע, המסעדה מעבר למועדון הייתה בשיאה גם בשעה הזאת. אהבתי להציץ והרגשתי כמו מעריצה מטורפת שעוקבת אחר המפורסם באובססיביות.
״את מחפשת מישהו?״ שמעתי קול רדיופוני, אותו קול שגרם לי לקבל צמרמורת.
אותך, רציתי להגיד, אך השתנקתי.
״אני תוהה אם באמת טעים שם.״ שיקרתי, האוכל לא עניין אותי.
הוא לא דיבר, הוציא סופגנייה עם ריבה מעל והושיט לעברי.
״תוכלי לטעום בעצמך.״ מבטנו הצטלב, לקחתי ברעד את הסופגנייה מהידיים החסונות שלו ולקחתי ביס, לא רציתי לאכזב את הבחור ולסרב, זה לא מנומס.
״זה טעים!״ עיניי נפקחו לרווחה בזמן שהוא הביט בי.
״אני שמח שאהבת! את עובדת שם?״ הצביע על המועדון, לא עניתי, הסתכלתי על הרצפה.
״אני חייבת ללכת, תודה על הסופגנייה.״ חייכתי, החזרתי לו כמו דבילית את הסופגנייה וברחתי בריצה.
בלי לחכות יותר למונית שאמורה לאסוף אותי, בלי להסתכל לאחור כמו אשת לוט שהפכה לנציב מלח וכמובן בלי אף היסוס גם אם אין אוויר,
גם אם אמות ללא אוויר זה עדיף מלמות מבושה.
ל׳


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך