דירה בירושה

כבר המון זמן אני אומרת להם, לשני האחים האלה, גם בטלפון אמרתי לגדול, אבא שלכם לא יחזור לגור בדירה הזו! תשכירו אותה! היא עומדת כאבן שאין לה הופכין מאז שהעובד הזר ההודי לא הסכים לעבוד אצלו, כי כבר אז הוא ניראה חסר ישע ומיד לקחו אותו לבית האבות. בשבוע שעבר אפילו העבירו אותו למחלקה הסיעודית, מצבו רק מחמיר, אז למה הם מחכים? הם לא מעשיים!
כל יום הם הולכים שניהם יחד לבקר אותו, מה זה לבקר.. שעות יושבים שם איתו, לא עושים בכלל משמרות לידו כמו שכולם עושים, מדברים עם צוות המטפלים, שואלים את הרופא, בודקים שהכל טוב. לא חם לא קר, לא רעב לא צמא, שלקח את כל התרופות…אוהבים אותו כל כך, כיבוד הורים? ככה זה אצלם קשה להם להיפרד ממנו… אין דברים כאלה..כל הכבוד להם, אבל לא חאראם? ככה מטפלים בנכס? כל חודש היה יכול להכנס להם סכום יפה מהשכירות ובכלל יש עכשו מצוקת דיור והרבה זוגות צעירים מחפשים דירה באזור, יש פה ביקוש אדיר! כל יום שעובר ממש ביזבוז…יש להם דירה ריקה והם לא יודעים להתנהל! לא חשבו על מנהל עיזבון? אם היה תלוי בי, הייתי מזמן מזיזה את העיניינים..
אפילו אחרי שניפטר ישבו עליו שבעה בגינה בבית של האח הצעיר, לא העזו לעלות לקומה השנייה לבדוק מה קורה שם, אם יש עובש בתקרות מחדירת מים מהשכנים מלמעלה, שתמיד בחורף המרפסת שלהם מוצפת, אם רצועות התריסים לא נקרעו וצריך להחליף ואם הם ניפתחים וניסגרים כמו שצריך. כבר שנתיים ככה, בבניין ישן טבעי שיש כאלה תקלות, לא? עד שיחלטו כל השכנים על פינוי בינוי עוד חזון למועד, בינתיים שיזיזו את העיניינים!
אבל הם חיכו.. עברה עוד שנה ורק אחרי האזכרה סוף סוף עלו לדירה. ניכנסו בדקו והלכו. למחרת בבוקר הגיע האוטו של האלטע זאכן וחנה ברחוב. ואז ראיתי אותו, את הנהג של האלטע זאכן, מוריד מהדירה המון שקיות זבל ענקיות מפוצצות! רוקנו את כל התכולה שבארונות. בטח זרקו את כל הכריות ושמיכות הפוך הישנות, המגבות והסדינים הפרחוניים, המפות המעומלנות והמפיות הרקומות, הבגדים המגוהצים שהצהיבו בארון, כי הריח של הנפטלין התפשט בכל חדר המדרגות וניכנס אלי הביתה כשפתחתי את הדלת. לא חושבת שאפילו חיפשו בכיסים של המעילים והמכנסיים אם היה שם כסף לפני שזרקו אותם, כי הם כאלה מעופפים..לא פרקטים ..השאירו רק תכולה כבדה. רהיטים ענתיקה, מטבח ישן אבל מאובזר קומפלט וסלון עם הספות והמזנון ואת כסא הנדנדה מתקופת המנדט! את כל ההסטוריה של המשפחה עם הציורים שלו והגובלנים של אשתו.
למחרת בבוקר הגיעו בעלי מקצוע שיבדקו מה צריך לעשות כדי שתהיה בובה של דירה: חשמלאי, אינסטלטור, החליפו תריסים ורשתות בחלונות, התקינו מזגנים חדשים, סיידו את כל הבית ובסוף גם הביאו את החבר שלהם הכלבויניק שיעשה סיבוב על הכל ויאשר שהכל פיקס.
אחר כך ראיתי שהגיעה המנקה בבוקר והלכה בערב. המון עבודה נתנה שם. רק האבק שהצטבר ושכבות השומן על השיש וחדר השרותים והאמבטיה, החלונות.. לא מקנאה בה.
אחרי שבוע פירסמו מודעה:
להשכרה-דירת שלושה חדרים+2 מרפסות קומה שנייה מתוך 3, מרוהטת.
הראשונים שבאו לראות היו זוג דתי צעיר עם שני ילדים קטנים, שניהם עם מוצץ בפה, אחד הולך כבר – השני על הידיים של האבא, והם גם היו האחרונים. חטפו אותה איך שחשבתי בלי שום התלבטות, לא יודעת כמה לקחו ומה רשמו בחוזה, אבל כמו שהספקתי להכיר אותם, השניים האלה בטח עשו להם הנחה ביחס למחיר השוק ולא התעקשו איתם על כלום.
חוץ מקצת בכי של הילדים בלילה כשהיו חולים, לא עשו בעיות בכלל. ילדים מחונכים מגיל צעיר אצל הדתיים האלה וגם ההורים מאד נחמדים. לא מרעישים, לא באים לבקש כוס חלב או שמן, סוכר או קמח, כי בטח אצלי הכל לא כשר.. עדיף ככה ..תמיד 'בוקר טוב' 'ערב טוב' 'חג שמח' 'שבת שלום', אספו את הדואר כל יום ולא זרקו טיטולים משומשים מהחלון או ניירות של סוכריות על המדרגות כשחזרו מבית הכנסת, לא כמו שעושים השכנים של הבן שלי ברחוב הגליל.
עברה שנה. פתאום יום אחד השכם בבוקר אני עדיין במיטה עם כותונת לילה, מגיעה משאית הובלות גדולה ועוצרת ממול. לא הבנתי מה קורה.. מי עובר דירה ולא אמרו לי?..ואז אני רואה שני סבלים ביריונים כאלה ז'לובים רוסים עולים לדירה ומתחילים להוציא משם הכל! לרוקן את כל הדירה! מה לא העמיסו: ספות, מיטות, שולחנות, כיסאות, מזנונים, מקרר, ניברשות, ארגזים עם צלחות וכוסות.. הכל!..וגם את כיסא הנדנדה עם כל הסיפורים שאהב לספר לנכדים שלו.. והשאירו בית ריק, אבל עם אסלות וכיורים חלודים, ברז מדלדל באמבטיה ושיש סדוק במטבח! כאילו שהיתה שם מלחמה לא מבינה איך כי לא שמעתי כלום, טוב שאת המפתח לא שכחו לשים בארון החשמל ליד הדלת לפני שעזבו לירושלים, אבל לא נעלו את הבית…אין דברים כאלה!
כשעליתי לדירה ראיתי שתלשו מדלת הכניסה גם את המזוזה היפה והמיוחדת שאבא שלהם עשה במו ידיו לפני המון שנים בחוג ויטראג'ים, שהיה הולך לשם קבוע, והשאירו 2 חורים במשקוף! הייתי בהלם! איזה בית מזוזה זה היה! כל מי שראה התפעל מהיופי שלה והיה מנשק אותה גם אם לא היה דתי ומאמין, רק בשביל לגעת בה ולחוש את הצבעים של הקדושה, לא חאראם..?
ואם לא די בכך, איך שניכנסים..באמצע הסלון הריק..מה השאירו להם למזכרת? ארבעה מוטות ברזל מרובעים ארוכים קשורים בחבל – כמו שלד, כמו הגזע בסיפור 'העץ הנדיב' – שכבו שם ממתינים להיגאל בחג הסוכות … לאן נעלמה הבושה?
"איך אישרתם להם לעשות דבר כזה"? שאלתי אותם
"לא שאלו אותנו בכלל" ענו השניים
"אז אתם יכולים לתבוע אותם! זו גניבה לאור יום! ביזיון"!
"לא צריך, הכל בסדר", ענה הגדול
"אני חושב, שזה בדיוק מה שאבא היה רוצה שיקרה…הוא היה תמיד שמח לתת ואם לקחו, היה אומר, סימן שניזקקו.."
אחרי שעשו מחדש את כל התיקונים של הנזקים ושיקמו את הדירה, התקינו מזוזה חדשה פשוטה מפלסטיק, העיקר שתסתום את החורים המכוערים במשקוף, פירסמו מודעה חדשה: להשכרה דירת 3 חדרים+2 מרפסות לא מרוהטת.