מילים יפות

התחלתי טיפול פסיכולוגי על שנים של דיכאון, קושי ודחייה.
אני לומדת לגלות את עצמי מחדש, איך להכיר אנשים בצורה נכונה.
להתחבר, להתגבר על החרדה.
מותר לבכות ומותר לאמץ קרוב ללב כל מה שעוזר באותו רגע.
מותר לפחד כשמפחיד, לא משנה מה או ממה.
אני יכולה להצליח גם אם אני לבד.
אני יכולה להיות אמיצה.
אני יכולה.

התחלתי לנשום עמוק בכל פעם.
להחזיק, לשחרר, שוב ושוב עד שהשעון מצפצף.
לחייך קצת לאחרים, להביט בעיניים.
להרגיש קצת יותר רגועה.

"גם אם תצטרכי להמשיך תרגולים בבית לבד אחרי שהכל ייגמר, תיזכרי במה שרשמנו, מה שדיברנו. הכל זה רק לופ שאנחנו מכניסים את עצמנו לתוכו. המחשבות מפחידות אותנו יותר ממה שקורה בפועל."
הוא אמר והוא צודק, ואני כמובן ידעתי ויודעת את זה.
פשוט לפעמים, לפעמים זה מאוד קשה.

הבטחתי לעצמי שאסתכל רק קדימה, שלא אבזבז את ההזדמנות הזאת לשווא.
שלא אתייאש ו "אחפף" בתרגולים. אני לא אדם של טבלאות ומספרים, אבל לפחות אני מנסה במילים.

התחלתי לקבל עזרה בשביל עצמי, ובנתיים אני לומדת שהכל אני יכולה, גם אם זה לוקח זמן ואמונה.
בסוף, אני יכולה לעשות מה שאני רוצה.