חיים בצלו…,פרק 2
פחד, אשמה, כאב, סבל, זעם, שנאה, אהבה, תשוקה, שמחה, עצב מי ידע שככה את מרגיש לפני הנשיכה של המוות.
"מה אתם לא זוכרים אותי?" "אתם לא זוכרים את איבכם היקר" אמר האיש בשחור.
"אל תשקר!!" אמר הבן "אבינו הוא אדם אצילי בשם אלכסנדר" הוא הוסיף.
"אהה נכון, אימכם אף פעם לא סיפרה לכם על הרומן שלה איתי אחרי שיתגלה שאלכסנדר לא יכול להביא איתה ילדים", אמר האיש בשחור.
הבת פשוט נפלה במשך ימים לא יכלה לזוז או לדבר רק לשמוע.
היא שמעה את כל השיחה שניהל אחיה עם אביה, היא ידעה את מטרתו של אחיה בעולם המטרה שלא הייתה לשמור עליו מפניה.
הבת לא הבינה איך היא תוכל לפגוע היא אף פעם לא פגעה באף אחד מרצון פשוט אנשים תמיד נפגעו לידה.
עברה חצי שנה עד שהבת התעוררה לידה ישב אביה מחזיק לה את היד.
הדבר הראשון שאמרה היה "תרחק?…איפה אחי?…מה קרה לי?…איפה אני?".
"תרגעי ילדתי,אמ.. אחיך הלך לעבודה החדשה שלו, את נכנסת לטראומה אחרי שגילית שאני אביך ואת בבית חולים" ענה לה האב.
"היה לי חלום משהו על מטרתו של אחי בחיים והיא קשורה לא לתת לי לפגוע בעולם" אמרה הבת.
"ילדתי ישנת הרבה זמן והפסדת את התדרוך למטרתך אבל הינה אני כאן ותוכלי לדעת את סיבת קיומך" אמר האב בחיוך חם ועוטף.
"על מה אתה מדבר? איזו מטרה? הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה להרוס איך אני יכולה להועיל למישהו?" ענתה הבת.
"זה בדיוק מטרתך!" אמר האב בחיוך.
הבת פשוט נשברה תחת הלחץ והתחילה לבכות ולומר "מה?! אני הרס, אני רוע, אני המוות…כבר עדיף להיות זונת קראק".
"בזה את טועה בתי..הרס,רוע,מוות זה כוחות כל כך חזקים כל כך מדהימים" אמר בשמחה האב והמשיך בדבריו.."מה את חושבת שהכוחות הטוהרים של אחיו בכלל משתווים לשלך, זה יעודך להרוס את אחיו להרוס את הטוב שבעולם, לראות לעולם שאין דבר כזה תקווה רק מוות מהיר יותר".
פתאום מפני הבת נעלמו הבעות החרדה רק גאווה התגלה בה מה שלא הרגישה אף פעם!.
ברגע זה התמוטט האב ולחש "עכשיו מטרתי נגמרה ואני סופסוף יכול להעלם מהעולם הזה!".
תגובות (0)