אלים רדומים, פרק 45: התחזות לאצולה
פעמים רבות, אנשים שהופכים להיות חסרי-אונים נאלצים להיות תלוים באנשים שבהם הם זילזלו, ושאותם הם הגדירו כבלתי-ראויים לתשומת ליבם. על כך מספר משל הודי ידוע, ”האריה והעכברים,“ מתוך הפנצ'ה-טנטרה (Pañcatantra). עכבר אחד אמר לאריה שהוא יכול להיות לו לעזר בשעת צרה, אך האריה צחק כי הוא ראה עכברים בתור יצורים חסרי כח. אולם, כשהאריה נקלע לרשת ציידים, העכברים כרסמו את החבלים, וחילצו אותו.
לעיתים קרובות, אנשים הלכודים בכבלי מחלה וחוסר ישע ממשיכים להתנשא על אלו שדואגים לצרכיהם, ובכך, בסופו של דבר מונעים מעצמם עזרה. פעם אחת, כשסיימתי לקלח קשיש שבו טיפלתי, בזמן שאספתי את חפציי, הייתי עד לשיחה שניהלה ביתו עם אישה שהגיעה להתראיין לעבודה סביב השעון. הזקן הזדקק למטפלת במשך רוב היום, וניכר כי כל עוד מטפלת כזו איננה, כוחותיה של אשת הקשיש היו מותשים מהטיפול בבעלה. האישה שהגיעה להתראיין הייתה בדיוק האדם שהם היו זקוקים לו. ניתן היה לחוש את טובה, את סבלנותה ואת חוסנה. אולם היה ברור כשמש שביתו של הזקן לא הייתה פיזיוגנומיסטית, ולא הבינה לליבם של אחרים. היא הפכה את השיחה לתשאול ולהפחדה פרופילקטית של העובדת העתידית. בחדר האורחים, מאחורי גבה של המתשאלת, היו תלויות דיפלומות של אביה. בתקופת הקריירה שלו אדם זה מילא תפקיד חשוב בעולם הרפואה, והיה בעל השפעה רבה. בעת קבלת המטפלת לעבודה, ביתו חשבה את עצמה לבת-אצולה, שבעל-כורחה עושה טובה לאישה זרה בכך שהיא מכניסה אותה לביתה. התוצאה של יחס כזה הייתה צפויה – הן לא יסתדרו. ראיתי כיצד פניה של האישה האדימו מזעם כאשר היא ישבה מול בת החולה, שדיברה איתה ביהירות ובתובענות.
יחס מזלזל כלפי עובדים נצפה גם במשפחות העניות ביותר. יחס זה אינו קשור כלל לרכוש ולתנאים שאליהם בני המשפחה התרגלו, אלא לאופן שבו הם מתייחסים לרכוש ולהשפעה. כאשר אנשים קשי-יום שחולמים על משרה מכובדת הופכים להיות חסרי-אונים, הם חושבים פעמים רבות שמצבם יאפשר להם להרגיש כמו אדונים, ומנסים להביע את הקפריזות שלהם, ובכך להתעלל במטפליהם. פעמים רבות צפיתי כיצד אנשים, במקום להכיר טובה, הרגישו עצמם משגיחים העומדים לצד עבדיהם העמלים, עם שוט מדומה בידיהם. התנהגות כזו תמיד הסתיימה רע עבור המתחזים לאדונים. אני נזכר במקרה של אשתו של אחד ממטופליי, שביחסה המלא בתחושת חשיבות עצמית ובאנטיפטיה, גרמה לך שסבלנותן של כל העובדות פקעה. מספר פעמים, העובדת האחרונה, שהייתה הסבלנית והנחושה ביותר, וגרה בבית האישה, ארזה את מזוודתה, ועזבה את הבית כשהיא טורקת את הדלת. ואז, לאחר שילדי האישה, שבהתחלה איימו לא לשלם פיצויים, טיפלו באימם מספר ימים, הם הסכימו לכל דרישותיה של המטפלת, לרבות העלאת שכר והטבות נוספות הדרושות להשבת האישה שנמלטה.
כדי לקבל את שירותם של אנשים אחרים באופן נכון יש לזכור שהאדם איננו רכושו ואיננו מעמדו החברתי. ככל שדמיונם של אנשים עסוק יותר במחשבות על עושרם או על עוניים, כך מתחזקת הכמיהה לבסס את חשיבותם העצמית. באותה המידה פוחתות אפשרויותיהם של אנשים ליצור קשר בריא עם אנשים שמושיטים להם יד כשהראשונים נתונים בחוסר האונים.
תגובות (0)