מה אם הסבל של היום – יוביל אל העונג של מחר?
הוּא מִסְתַּכֵּל עַל הֶעָבָר – בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת וּפֶה פָּעוּר,
כִּשְׁלוֹנוֹת, הֶפְסֵדִים, טָעוּיוֹת – פִסְפוּס בִּלְתִּי נִתֵּן לְעִרְעוּר.
הַכְּאֵב הִשְׁאִיר חוֹתָם – סִימָנִים עַל הָעוֹר,
גֵּיהִנּוֹם אָפֵל בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ – הַרְחֵק מֵהָאוֹר.
צַלָּקוֹת, קַעֲקוּעִים שֶׁל הַחַיִּים – עִרְבּוּבְיָה שֶׁל יוֹפִי וְכִעוּר,
אַךְ מָה אִם הֵם לֹא טָעוּת – אֶלָּא שִׁעוּר?
.
לִפְעָמִים הַהֶפְסֵד שֶׁל עַכְשָׁו, יוֹבִיל לְרֶוַח גָּדוֹל – יוֹתֵר מְאֻחָר,
אֶת זֶה יוֹדֵעַ – כָּל אָדָם שֶׁמִּתְעַסֵּק בְּמִסְחָר.
מָה אִם הַסֵּבֶל שֶׁל הַיּוֹם – יוֹבִיל אֶל הָעֹנֶג שֶׁל מָחָר?
עִם הַמֵּידָע עַל מָחָר – הָאֵם בַּסֵּבֶל שֶׁל הַיּוֹם תִּבְחַר?
.
כָּל אָדָם מוּכָן לַעֲבֹד – בִּשְׁבִיל שָׂכָר שֶׁאוֹתוֹ יְסַפֵּק,
אַךְ לֹא תָּמִיד – כַּאֲשֶׁר בְּקַבָּלַת הַשָּׂכָר הוּא מְפַקְפֵּק.
כְּשֶׁהָעֹנֶג וַדָּאִי – קָשֶׁה לָאָדָם לְהִתְאַפֵּק,
הָעַצְלָנוּת – הִיא תּוֹלֶדֶת הַסָּפֵק.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִנְטְרוֹסְפֵּקְטְפוּבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשְׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
מַהוּ הַדָּבָר שֶׁהָיָה נוֹתֵן לְךָ כֹּחַ – לְהַמְשִׁיךְ לִסְבֹּל עַכְשָׁו?
זוּגִיּוּת, מִשְׁפָּחָה, חֲבֵרִים – אוֹ לָדַעַת שֶׁהַסֵּבֶל אֵינוֹ לַשָּׁוְא?
תגובות (0)