GidLevin84
מכיל קצת תוכן מיני רך

עליות וירידות חדות (18+)

GidLevin84 18/01/2024 793 צפיות אין תגובות
מכיל קצת תוכן מיני רך

חיפשתי את השלט כדי לכבות את הטלוויזיה ולא הצלחתי למצוא אותו. זה היה ביום שלישי שעבר, צפיתי באיזה סרט ורציתי לכבות את הטלוויזיה. לא מצאתי את השלט. לא זכרתי מה עשיתי איתו וזה התחיל לעצבן אותי. הזזתי את הדפים והעיתונים ובדקתי מתחת לערמת כביסה שנערמה לה על הספה. קמתי ובדקתי אם השארתי אותו על השולחן אוכל או השיש. אחר־כך חזרתי על המסלול עוד איזה פעמיים, בדקתי אפילו במקרר. הסרט בטלוויזיה עצבן אותי, העלילה הייתה על איזה הומוסקסואל זר שמגיע לארץ בעקבות חבר שלו שמת, והחבר מתברר היה נשוי ודתי – כאילו לא מוצהר. זה לא מה שעצבן אותי, אני לא הומופוב. היתה שם את האמא של החבר, אישה דתייה, והיא כאילו הייתה מאד רגישה והייתה לה אינטואיציה אימהית כזו – שהבן שלה היה הומו, והיא מקבלת את החבר ההומו והגוי שלו כי היא מאד אהבה את הבן שלה שמת, והכל היה נראה לי כמו משהו שכותב תסריטים רוצה ליצור. איזה עולם מאד רגיש ומאד מקבל ומכיל, ואהבה שמצליחה להתגבר על דעות קדומות ועל כל המכשולים, ובחיים זה תמיד נראה הרבה יותר נדיר ממה שקורה בסרטים ולפעמים זה נחמד, ולפעמים, כמו אותו הערב, זה הפריע לי. האמת שזה ממש עיצבן אותי, אולי כי הרגשתי שבחיים שלי דברים קורים בדיוק להיפך, והתחשק לי לכבות את הטלוויזיה, רק לא הצלחתי למצוא את השלט המזדיין. בסוף מצאתי אותו תקוע בין הכריות של הספה וכיביתי את הטלוויזיה, אבל כבר הייתי עצבני וידעתי שעכשיו אני סתם אסתובב לי עצבני ומריר. לא התחשק לי לעשות כלום ועצבן אותי שלא מצאתי את השלט קודם.

לפעמים, כשאני ככה, בא לי שמישהו יבוא ויגיד לי איזו אמת על העולם או לפחות יחלוק משהו מהאמת הפנימית שלו. אני מנסה כבר הרבה זמן למצוא את האמת הפנימית שלי. חלק ממנה מצאתי כשעזבתי את הבית ואת אשתי אחרי כמעט עשרים שנה ביחד. ידעתי שמשהו לא טוב בנישואים שלי, ידעתי את זה הרבה זמן, אבל שיקרתי לעצמי. לפעמים אני מרגיש ששיקרתי לעצמי במשך כל־כך הרבה זמן, לגבי כל־כך הרבה דברים, שאני כבר לא תמיד מצליח לזהות מה אמיתי ומה לא אצלי. לפעמים אני חושב שאולי האמת שלי פשוט נכונה לרגע מסוים וזה עוד יותר מבלבל.

נשכבתי על הספה ועצמתי את העיניים והתחלתי שוב לדמיין אהבה. הייתי מדמיין אהבה גם כשהייתי נשוי, זה היה צריך להדליק לי נורה אדומה כבר אז, אבל פחדתי לקום וללכת אז שיקרתי לעצמי שהמצב לא כזה גרוע. חשבתי שכשאעזוב את הבית אמצא אהבה, אולי לא לגמרי האמנתי, אולי רק קיוויתי. אבל זה מורכב. יש לי שני ילדים קטנים, אני מגדל את הילדים במשמורת משותפת וזה גוזל זמן. אני לא מתלונן, אני אוהב את הילדים שלי, פשוט זה… זה לא משאיר באמת זמן לאהבה, אז החלטתי לוותר על אהבה כרגע וזו אמת חלקית כי כשהתחלתי להיכנס לאפליקציות כאילו קיוויתי שאולי תצא משם אהבה. אני לא יודע, אני מרגיש שאני משקר לעצמי על דברים שאני באמת רוצה להאמין בהם עד שאני כבר לא יודע מה אמיתי ומה לא.

אני זוכר בפעם הראשונה שהגיעה מישהי לדירה שלי לא כל־כך ידעתי מה לעשות. אמרנו שלום והיא שאלה אם אפשר קצת לעמעם את האורות. אני זוכר שהצעתי לה משהו לשתות, קר או חם, כמו שמציעים למוביל או נותן שירות, היא חייכה ושאלה אם זו פעם ראשונה שלי, והנהנתי ועניתי שכן ואז ניסיתי להגיד לה שזו לא הפעם הראשונה שאני מקיים יחסי־מין רק פעם ראשונה דרך האפליקציה. נראה לי שרציתי להצחיק אותה, אבל זה יצא לי כזה מבולבל והיא לא הבינה שאני מתבדח, לפחות היא לא צחקה. שכבנו וזה לא היה משהו. לא התנשקנו, נישקתי לה את הצוואר ואת הכתפיים, החזה, אבל לא התנשקנו, זה היה יחסית קצר. אחר־כך היא שאלה אם היא יכולה להתקלח ואמרתי שבטח ולבשתי מהר את התחתונים והבאתי לה מגבת, ואז ישבתי על קצה המיטה וניסיתי להבין מה קרה ומה אני מרגיש. היא סיימה ואמרה תודה על המקלחת וחייכה ולילה טוב. קמתי ללוות אותה לדלת, היא אמרה שלא צריך, אבל ליוויתי בכל זאת ואמרתי גם תודה ולילה טוב, ואחר־כך הרגשתי מטופש שהודיתי לה. לא שמעתי ממנה שוב, גם לא מהאחרות, למרות שנשבעתי בהתחלה שלא יהיו עוד אחרות. לא אהבתי את המין חסר האהבה, אבל אחרי כמה זמן שוב הרגשתי בודד וחיפשתי מגע. הן אף פעם לא חזרו, אני לא כזה זיון מוצלח- זו האמת. אני לא מהגברים האלה שמוצאים את הנקודה הזו בדיוק שגורמת לנשים לגנוח בקול, ולספר על זה אחר־כך או לכתוב על זה. אני רגיש ומשתדל לענג אבל כנראה לא מסעיר במיוחד, בגלל זה הופתעתי לקבל הודעה מנועה.

את נועה פגשתי לפני חודש בערך והמפגש היה די דומה למפגשים האחרים, ובאותו ערב בזמן ששכבתי לי על הספה מדמיין אהבה, היא שלחה לי הודעה ושאלה אם אני פנוי גם הערב והתחלתי להתלבט ביני ובין עצמי מה לענות לה, אבל הבנתי שאני ממש רוצה שהיא תבוא ופשוט קשה לי להודות בזה, אז בסוף רשמתי לה ש"כן".
ברגע אחד שכחתי את הסרט שהיה בטלוויזיה ואת המצב־רוח המזופת שהיה לי, והתחלתי להזיז דברים בדירה, כאילו לסדר, למרות שלא היה סיכוי לסדר ממש. דחפתי כלים מהכיור למדיח ולקחתי את ערימת הבגדים מהספה ופשוט תקעתי באחד הארונות, וכל הזמן ניסיתי לחשוב מה זה אומר שהיא רוצה לבוא עוד פעם, אם זה אומר שהיה לה טוב או שאולי היא סתם התבלבלה עם מישהו אחר ועכשיו היא תתאכזב, או שאולי הבריזו לה. לא יודע… היה לי קשה לשמור על המחשבה שזה משהו טוב – חיובי.

היא הגיעה אחרי חצי שעה וכשפתחתי את הדלת היא חייכה כשראתה אותי, ואני חייכתי בחזרה וחשבתי שזה סימן טוב. אני זוכר שבפעם הראשונה שראיתי אותה, חשבתי שהיא קצת עגלגלה, אבל אפשר היה לראות שכשהיא הייתה צעירה יותר היה לה גוף ממש יפה, כי היא התנהלה במין ביטחון כזה של מישהי שמרוצה ממש מאיך שהיא נראית. שמתי לב שהיא צבעה את השיער למין בורדו כהה כזה. בפעם הקודמת היה לה שיער שחור ממש כהה, כנראה גם צבוע. התחלתי לחשוב איך בפעם הקודמת גם חשבתי שהיא נחמדה אבל יכול להיות שסתם דמיינתי את זה עכשיו, כי היא חזרה.
היא נתנה לי יד והתחלנו ללכת לכיוון המיטה בלי לדבר. היא נכנסה למיטה והתחילה להוריד את הבגדים ואני אחריה, והתחלנו להתחכך ואז ככה פתאום, בלי שהייתי מוכן, היא הצמידה את הפה שלה לשלי ודחפה לי את הלשון. הייתי מופתע אבל שיתפתי פעולה וזה ממש חירמן אותי, כאילו לא הייתי מוכן לזה, ולא הצלחתי להחזיק מעמד וגמרתי כשעוד הייתי חצי בחוץ. היא הבינה מה קרה והפסקנו לשנייה, זה היה די מביך. ניסיתי לחשוב מה להגיד ואיך להסביר לה, אבל לפני שהספקתי היא פשוט חייכה והמשיכה לנשק אותי כמו קודם, החלקתי את האצבעות בין הרגליים שלה והרגשתי שהיא רטובה. התחלתי ללטף ולשפשף עם היד, החדרתי קצת את האצבעות עד שגרמתי לה לגמור גם. אחר־כך נשכבתי לידה והיא הניחה את הראש שלה על החזה שלי. הרגשתי חרא והרגשתי נפלא, ושכבנו שם קצת ושתקנו. בהתחלה רציתי להגיד משהו כדי לשבור את השתיקה אבל כל משפט שחשבתי עליו היה נשמע לי מטומטם, אז החלטתי לא להגיד כלום. בסוף היא שאלה אם יש לי סיגריה ואמרתי שאני לא מעשן, והיא אמרה שהיא גם צריכה להפסיק ושאלה אם אני רוצה לעזור לה להתנקות, וחייכתי והנהנתי והיא שוב נתנה לי נשיקה על השפתיים וקמה ואני אחריה. התקלחנו לאט. לא ניסינו לעשות משהו שוב במקלחת, אבל זה היה נחמד. סיבנו אחד לשניה את הגב ואני זוכר שלא התנשקנו כי פתאום זה היה נראה כאילו מוזר, קצת מביך.
סיימנו להתקלח ושאלתי אותה אם היא רוצה משהו חם לשתות, ואמרתי לה שהאמת שיש לי רק תה והיא אמרה ש"תה זה מעולה," ושקצת קר לה. הבאתי לה סווצ'ר עם קפוצ'ון כזה והיא לבשה אותו ונראתה סקסית חמודה כזו, כמו שאני אוהב. אחר־כך נזכרתי שיש גם שוקולית שקניתי לילדים והיא התלהבה וביקשה שאכין לה שוקולית. הכנתי לשנינו שוקולית והיא באה וחיבקה אותי מאחורה עם השרוולים הארוכים של הסווצ'ר שהסתירו את הידיים שלה, והתמתחה והסתכלה מעבר לכתף שלי ושאלה אם בא לי לראות איתה איזה סרט בטלוויזיה. היססתי שנייה והיא אמרה שאם לא זה גם בסדר והיא תכף תלך, והסברתי לה שדווקא בא לי שהיא תישאר ונראה סרט, פשוט שמחר הילדים אצלי ובדרך כלל אני מנצל את הזמן הזה לסדר קצת את הבית אבל אני יכול להתעכב מחר בבוקר, והיא אמרה שזה דווקא מגניב ואני אוכל לסדר והיא תעזור בזה שהיא תשב ותחלק לי עצות, כי היא ממש טובה בזה, ועניתי לה שאני די בטוח שזו הסיבה שהתגרשתי, אבל אם היא באמת רוצה לעזור לי היא יכולה לבחור לי שיר בטלפון, כי כבר משעמם אותי לחשוב ולשמוע את אותם שירים בזמן שאני מנקה ומסדר, אז היא לקחה את הטלפון שלה ושמה את smells like teen spirit, ועשיתי לה כזה פרצוף והיא עשתה לי פרצוף בחזרה ושאלה מה הבעיה עם נירוונה, ואמרתי שאין בעיה, אבל זו מין בחירה כזו של לנסות להוכיח משהו, כאילו שאני צריך לחשוב שהיא מתוחכמת, למרות שזה עדיף על פני לשים pink floyd או את הdoors והיא צריכה לשים משהו שהוא "מיינסטרימי" כזה ו"פרווה". הקטע שהיא הבינה למה אני מתכוון, אז היא שאלה מה תהיה בחירה מתאימה, ואמרתי לה שזה בעייתי כי אז אני שוב בוחר לעצמי שיר, אז היא אמרה שהיא תנסה, ואז היא התחילה "שלום חנוך – לא, שלומי שבן – לא, …" די חיבבתי את הטעם שלה במוזיקה וגם באמת נראה שהיא הבינה. בסוף היא שמה את Freedom של Wham, זה די ענה על ההגדרה שלי.
שאלתי אותה אם היא רוצה משהו לאכול. היא שאלה מה אני יודע להכין, ואמרתי לה שחביתה וביצת עין וביצה קשה ובעיקרון גם פסטה בלי כלום אבל אין לי פסטה, ואז היא אמרה לי, אני לא אשכח, היא חייכה חיוך אמיתי, יפה כזה ואמרה שאני מצחיק וחמוד, "זיון לגמרי סביר – אבל ממש חמוד," והסתכלתי עליה במבט כזה חצי כעוס, חצי מחייך ועניתי לה שהלוואי והיה לי גם משהו "נחמד" כזה להגיד לה, להחזיר לה באותה המטבע. היא שאלה מה התוכניות שלי לשלישי הבא ואמרתי לה שאני אבדוק ביומן שלי, ולקחתי את הטלפון לעשות כאילו אני בודק ועניתי שלא קבעתי כלום כי זה ערב האוננות שלי, אז היא אמרה "יש לי רעיון יותר טוב. אני אבוא ונצפה יחד בסרט רומנטי ותוכל לאונן אחר־כך," ואמרתי לה שזה רעיון באמת יותר טוב. היא התקרבה וחיבקה אותי חזק במותניים, ונתנה לי נשיקה על השפתיים ואמרה שהיא תכין לנו ביצת עין בזמן שאני אסדר. היא התחילה לפתוח מגירות ולשאול איפה דברים נמצאים. הוצאתי את המחבת שהחבאתי במדיח, וסיפרתי לה שהייתי צריך להחביא דברים מסויימים לפני שהיא הגיעה, וזה הצחיק אותה אבל היא הודתה שזה היה רעיון חכם.
אמרתי לה, שבעצם אני לא באמת יודע עליה כלום. שאלתי אם השם שלה הוא באמת נועה, והיא אמרה שכן, ושאלה אם שלי הוא באמת עודד. היא שאלה כמה ילדים יש לי וסיפרתי לה שהתגרשתי לא מזמן ועל הילדים שלי, והיא שתקה ואז באה וחיבקה אותי וקצת התנשקנו שוב וזה היה ממש נחמד. היא סיימה להכין את הביצים והתיישבנו לאכול, ושאלתי אותה מה איתה, והיא ענתה שהיא ספרית והיא תמיד רצתה ילדים אבל היא לא יכולה להכנס להריון והיא ובעלה ניסו ובסוף החליטו להפסיק, והרגשתי שהיא קצת מתחמקת אז שאלתי מה זה עשה לנישואים שלהם, ואז היא ענתה את מה שפחדתי שהיא תגיד – שהיא עדיין נשואה. תמיד דמיינתי שהנשים שאני נפגש איתן רווקות או גרושות כמוני. אני לא אוהב את המחשבה שמישהי בוגדת בבעלה איתי ואז היא התחילה לספר שבעלה בחו"ל ושהוא נוסע לחו"ל הרבה בענייני עבודה, ולפני שנתיים היא גילתה שהוא בוגד בה ובהתחלה היא חשבה להתגרש ממנו, אבל בסוף החליטה מטעמים כלכליים להשאר ולהעלים עין מהבגידות שלו. היא סיפרה שהיא הייתה גננת לפני אבל היה לה קשה להמשיך לעבוד בגן בזמן שניסתה להכנס להריון, והיא שקעה בדיכאון אז היא הייתה איזו תקופה בבית, ואחר־כך היא החליטה שמשעמם לה בבית אז היא הלכה ללמוד ספרות, קצת כדי לצאת מהבית, אבל היא לא מרוויחה מספיק בשביל שתהיה לה עצמאות כלכלית ואין לה משפחה שיכולה לתמוך ובין האפשרות לחזור לגור עם אמא שלה (אבא שלה עזב כשהייתה קטנה) ובין האפשרות להמשיך לגור עם בעלה, היא בחרה בשניה, אבל החליטה שאם לו מותר לבגוד בה אז היא גם תבגוד בו.
מצד אחד, המחשבה שבעלה גם בוגד בה הקלה עלי, אבל המחשבה שהיא עדיין נשואה קלקלה לי. ישבתי שם ושתקתי. ניסיתי קצת לחייך ולדבר אבל הרגשתי שזה לא מצליח לי, והיה נראה שהיא הבינה כי בשלב מסוים היא אמרה שהיא צריכה לקום מחר מוקדם וכדאי שהיא תלך. ליוויתי אותה לדלת, וכשנפרדנו היא חייכה חיוך עצוב ואמרה לי, "חזרתי כבר לדירות שהייתי בהן אבל הפעם זה היה שונה," והיא הסתכלה עלי כאילו לראות אם אני מבין, אבל פשוט שתקתי ולא הגבתי. "אז שבוע הבא סרט? תכין לנו פופקורן?"
עניתי שכן והיא התקרבה ונישקה אותי על השפתיים אבל הנשיקה שלי הייתה כנראה רפה, כי היא עשתה לי פרצוף קצת עצוב כשאמרה לי לילה טוב. חזרתי לדירה, לא היה לי כח להמשיך לסדר. כיביתי את האורות, אבל במקום להכנס למיטה ישבתי קצת על הספה בחושך. אחר־כך הדלקתי את הטלוויזיה וחיפשתי לראות אם הסרט שהיה קודם נמצא בvod, התחשק לי פתאום לדעת איך הוא נגמר, אבל לא הייתי מרוכז. חשבתי עליה כל הזמן, ואיך הייתי רוצה לברוח איתה רחוק מבעלה, רחוק גם מהילדים שלי. אחר־כך חשבתי שוב על בעלה וזה שהם עדיין ביחד ונכנסתי לתוך הלבירינת המייאש הזה של מחשבות מעגליות. לא הצלחתי להרדם עד הבוקר, והסתובבתי כל היום הזה כמו זומבי.

השבוע עבר עם עליות וירידות חדות. מחשבות על הערב הנפלא שהיה לי, פנטזיות על מערכת יחסים מלאה באהבה ותשוקה ואז על קשר חסר תוחלת וחסר עתיד. למזלי הילדים היו אצלי בסופשבוע וכל המשימות דרשו ממני לפעול ולא לחשוב.
אתמול היא שלחה לי הודעה ושאלה אותי מה לגבי התוכניות שלנו להיום, ושיקרתי. עניתי לה שחטפתי איזה וירוס ואני לא מרגיש טוב, שנדחה לפעם אחרת. היא שלחה הודעה שבעלה חוזר מחרתיים וחבל, שקיוותה להעביר את הזמן עם חבר ואיחלה לי להרגיש טוב והוסיפה אימוג'י פרצוף עצוב. אני חושב שהיא קצת הבינה. התיישבתי מול הטלוויזיה וחיפשתי איזה סרט, שיעזור לי לא לחשוב. בסוף מצאתי איזה סרט על זוג חברים מהקולג', שהאישה נסעה אחרי הלימודים לפריז ואז היא חוזרת לעיר שגדלו בה, אבל הגבר נשוי יחסית באושר. הם מתקרבים, אבל לא יכולים לחזור לאותה אהבה שהייתה להם והיא מתידדת עם החבר שלו ושניהם כאילו בסדר עם זה, אבל לא באמת, ובסוף היא נפרדת גם מהחבר וחוזרת לפריז לבד, וכשסגרתי את הטלוויזיה ונכנסתי למיטה חשבתי על התסריטאים האלה, שכותבים סרטים כאלה על אהבה חסרת סיכוי, וזה הפריע לי שהם מתאמצים לקלקל סיפור אהבה, וידעתי שאני אהיה עכשיו עצבני ומריר.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
23 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך