הראש צועק

לפעמים הראש שלי לא נותן מנוח,
היום יפה, הכול טוב, ופתאום מתחיל ויכוח,
את נותנת את הלב, את הנשמה ואת הכוח,
ואת חושבת שלעולם לא תוכלי לברוח

והנה זה שוב בא, ופתאום מתחיל העצב
והפטיש דופק, דופק, דופק, ומאבד ת'קצב
יושבת על הרצפה במקלחת,
בוכה ושבורה וצורחת,
והראש צועק, צועק, צועק
וזה כואב, כואב, כואב

אז את שומרת ומכסה, לובשת את המסכה,
מנסה למצוא את האור במקום להיכנע לחשכה,
אבל בלילה זה שוב מגיע, כאילו שזה לא מפתיע,
והכול מתחיל שוב, אין תקווה ואין מושיע.

והנה זה שוב בא, ופתאום מתחיל העצב
והפטיש דופק, דופק, דופק, ומאבד ת'קצב
יושבת על הרצפה במקלחת,
בוכה ושבורה וצורחת,
והראש צועק, צועק, צועק
וזה כואב, כואב, כואב

ולפעמים המחשבות שלי צורחות עליי בבוקר ,
צועקות עליי מילים מהמילון של הביוקר,
ובלילה שוב בוכה, רוצה שמישהו יגיע,
ייקח אותי אתו ויטוס אל הרקיע.

אבל הראש צועק, צועק, צועק,
וזה כואב, כואב, כואב.