מסעות בטמריה/ סיכום מתומצת של מסע ראשון, דמויות עיקריות נוספות ופרולוג למסע שני

07/01/2024 258 צפיות אין תגובות

סיכום מתומצת של מסע ראשון:

טמריה, ארץ קסומה ורחבה עם אוכלוסייה מגוונים שונים, עומדת בסכנת מהפכה – לוסי, הבת של המלך קוסטום מלך אימפריית 'טמריה הבירה', נחטפה אל הממלכה האויבת הצפונית -אלריה.

רייג' מלך אלריה, שולח בקשת כופר בעלת סכום רב לשלמו תוך 15 יום, באיום שאם הדרישה לא תמולא, גורל הנסיכה לוסי בסכנה.

קוסטום, שאינו בוטח יותר באף אחד, פונה אל אחת מהאסירות בממלכתו הטוענת להפללתה – גנבת-פורצת בשם 'איילקס', שממנה בין כה-וכה ייפתר, ועושה עימה תנאי שתצא למשימה מסוכנת לשחרר את לוסי מאלריה ולהחזירה אליו – ואם תצליח במשימתה תנוקה מפשעיה, תקבל תשלום גבוה וכמובן – כבוד רב.

להצלחת המסע ולווידוא שלא תברח ממשימתה, ענד המלך קוסטום על צווארה של איילקס תליון קסום מד-זמן השמש גם כמצפן אל מיקומה העכשווי של לוסי, שאינה יכולה להורידו שמא תישרף.

במהלך המסע, עוברת איילקס הרפתקאות שונות, עוברת במקומות שונים בטמריה ורוכשת הן אויבים והן בני ברית.

לאט-לאט, פיתחה איילקס קשר אישי למשימה הזאת, ומטרת המשימה מבחינתה היא כבר מזמן לא רווח כלכלי- אלא הצלת הנסיכה שתצא לחופשי ממאסרה, מעצם החופש המגיע לאדם.

לבסוף, כשכן מצליחה איילקס להחזיר את לוסי לטמריה הבירה, היא נעצרת באשמה שהיא עצמה גרמה לחטיפה ובגדה במלך, ולכן נידונה למאסר.
במהלך שגוררים אותה, מגלה איילקס שהמלך קוסטום הוא בעצם אחד מהאויבים שרכשה במהלך המסע – השד דוויל.

דמויות עיקריות נוספות:

המלך רייג' – מלך אלריה המכין את צבאו למלחמה בטמריה הבירה. הצליח לשכנע את לוסי להיכנע לו ולהישבע לו אמונים לשרתו, ובתמורה – ייתן לאיילקס להתלוות אליה במקום לכלוא את איילקס על נסיונה. איילקס מגלה שמדובר בתכסיס להפנוט לוסי בעתיד, ולכן בעזרת הקטור שתיהן נמלטות חזרה לטמריה הבירה.

חאן – גנרל באחד מבסיסי צבא אלריה ומפקד יחידת העילית של המלך רייג'. עבד על איילקס שאינו יודע מה זהותה האמיתית, וכשהיא לא נענתה לחיזוריו כששהתה במחנה שלו הלשין עליה למלך רייג'.

הלורד האוזן – לורד צעיר ועשיר בעיירה הגדולה אסטליה. קנה את איילקס מסוחרי עבדים קספיאסים שלכדו אותה, לתפקיד שתציג את עצמה כאשתו בפני אימו על מנת שיזכה בירושה. סרינה שלחה את צ'יפה שתתנקש בו.

הגבירה סרינה – מכשפה עוצמתית הבאה מאחוזה בגבולות יאלדורי. פמיניסטית עשירה שהייתה רוצה בת במקום בן. עקב גילה הלא צעיר מחפשת אישה ראויה לבנה שתוכל לרשת את עושרה וכוחה. איילקס גנבה את טבעת האודם שלה ומכיוון שכך סרינה דלקה אחריה והכריזה פרס כספי על מי שיביא את איילקס אליה, חיה או מתה. ויתרה על מטרה זאת כששמה לעצמה מטרה חדשה – לכידת גופה של הנסיכה לוסי.

קווין חצי-אלף – נבדל לשעבר, חי חיי בדידות כי גורש מהאלפים ומבני האנוש עקב מוצאו החצוי. נקם באיילקס על שנטשה אותו בבית הסוהר של העיר פאנמס כשהייתה לה הזדמנות. מחל לה אחרי שהבטיחה לו שתכבדו ותמלא פקודות כאשר ייפגשו בעתיד. מתגייס לתפקיד צבאי חשוב בצבא המלך רייג'. אביו, הקטור, עשה עם איילקס עסק שבתמורה לסיוע בהצלת הנסיכה לוסי ובהבאתה לאביה, איילקס תתעתק חזרה לאלריה ותתחתן עם קווין.

קרולינה (או קרול) – ילדה בגיל ה-10 ובת של איילקס מבוגרת יותר מממד אחר, שבחרה להתחתן עם האוזן ולרשת את סרינה. איילקס פגשה אותה במסע אל תוך נשמתה האישית, ולבקשת איילקס המבוגרת יצאה קולינה יחד עם איילקס לעולם האמיתי. קרולינה הוכיחה את עצמה כיעילה מאוד בשעת מעשה אך לפעמים היא קופאת בשעת סכנה ברורה מיידית. פיתחה עם איילקס יחסי אהבת אם-בת ותמכה באיילקס לאחר פציעותיה. הלכה עם אטרמיס כדי שיגן עליה עד שאיילקס תחזור.

אטרמיס – השריף לשעבר של אסטיקה. היה שותפה של איילקס לתא הכלא בעיר אסטיקה. מלווה את איילקס בחלק מהזמן אך אינו יודע את שמה האמיתי. הוא ואיילקס מפתחים רגשות לא ברורים אחד כלפי השנייה. כשגילתה איילקס שאטרמיס סייע לסרינה– סילקה אותו ממנה ברגשות כואבים. כשנפגשו בשנית, הסכימה למחול לו זמנית. ליווה אותה עד גבולות הרי אלריה והסכים לשמור על קרולינה בשעה שהוא מתגייס לצבא אלריה, עד שאיילקס תחזור ממשימתה.

אתניקס – קוסם מממלכת יאלדורי שאיילקס נתנה לו את טבעת האודם של סרינה, המשמשת כמאזנת קסם וכמפתח מעבר ובתמורה לכך העביר את איילקס אליו ליאלדורי. היה בעל ברית של איילקס ונתן דיווחים במהלך מסעה. הודיע לאיילקס שאפלה פשטה בטמריה מאז שיצאה למסעה, אך לבסוף מגיע למסקנה שאיילקס עצמה היא האפלה ומקטגר עליה בפני המלך קוסטום.

הנבדלים – נזירים החיים בכפר משלהם בממלכת יאלדורי. נקראים בשמם כי הם נוהגים להיבדל מהעולם על מנת להגיע לשלמות נפשית. בעלי ברית של אתניקס. חלקם נאמנים בסרינה אבל הרוב ניטראליים. ליטה היא נבדלת מתלמדת.

צ'יפה – אחת המשרתות הראשיות של האוזן, שימשה כעוזרת של איילקס בשהייתה עם האוזן וסרינה. נועדה בעבר להיות בתור אשתו של האוזן- אך הוא דחה אותה לאחר תקופה, ולמרות זאת עדיין מאוהבת בו. בגדה באיילקס וגילתה את סוד ההימלטות של איילקס מאחוזת סרינה כשניסתה לברוח. נשלחה ע"י סרינה להתנקש בהאוזן והואשמה ברציחתו. איילקס, בסיוע הנבדלת ליטה – אחותה של צ'יפה, מילטה אותה משם.

גלאהד – סגן ראש העיש אסטיקה. איש-רובוט שרוצה להיות אנושי, וכל הדרכים כשרות לכך. ניסה לגזול את חיפושית הנשמה של מאליה, אך איילקס הצילה אותה ונעצרה במקומה. הפליל את אטרמיס.

מאליה – גיצונה קטנה בעלת ברית של איילקס. מכיוון שהיא צעירה קל לה לשמור על אנושיותה במשך זמן רב. נשמתה שמורה בתוך חיפושית אישית כחולה הענודה על צווארה. איילקס עוזרת לה להימלט מסגן ראש העיר אסטיקה – גלאהד איש הרובוט.

אקסל וחבורתו – חבורה של הרפתקנים שאיילקס פגשה, ששדדו אותה כשלא גילתה את משימתה.

הנצחיים – שלושת נציגי האלים העילאיים האחראים על החלק העליון של טמריה. תפקידם לשפוט ולסווג בין הטובים לבין הרעים. מושבם במגדל השן בהרי אלריה בגבול עמק האונימלים. שפטו את איילקס כ'ישרה' וסייעו לה להתכונן להמשך מסעה.

דוויל – שד מהעולם התחתון, טוען שנשלח גם הוא על ידי המלך קוסטום, להצלת הנסיכה לוסי למקרה שאיילקס תיכשל, ובתמורה המלך יאפשר לו ויסייע לו להשתלט על גופה של איילקס. משכנע את לוסי לוותר ולהיכנע למלך רייג'. לאחר שלוסי ולוסי חוזרות לטמריה הבירה – מגלה איילקס מאוחר מידיי שדוויל השתלט על גופו של קוסטום.

דמויות החלומות הקבועות;
א. היולדת- אישה צעירה שמשעה שילדה תינוקת, כל דבר בו נגעה קמל.
ב. האביר השחור- אדם שכולו שריון וקסדה, בעל חרב גדולה וכלב ענקי. איילקס לחמה בו בעת היותה בנשמתו של אטרמיס, ולחמה בכלבו בדרך לשאמאן.
ג. האיש במעיל הסגול- אדם מסתורי שעוקב אחרי איילקס במסעה.

פרולוג למסע שני:

האישה הצעירה רצה בכל כוחה אל מעבה היער, נושאת בידה סל נצרים מעופש.
היא עדיין לא האמינה איך המצב יכול היה להתדרדר כל-כך מהר.
"תעצרי מכשפה!", שמעה קולות מאחוריה. "אל תתנו לה לברוח!".
האישה נשרטה משיחים דוקרניים ומענפים שהפריעו בדרכה ולא הפסיקה לרוץ. דמעות סימאו את עיניה.
מדוע זה קרה דווקא להם?
"היא שם!" שמעה קול קרוב וראתה אור לפיד לא רחוק.
הצעירה נתקפה בהלה והחישה את ריצתה ללא מחשבה על כיוון ספציפי – אבל אז נתקלה רגלה בסלע בולט ונפלה על הארץ.
בכי נשמע מסל הנצרים שאחזה בידה.
'אוי לא! היא התעוררה!' חשבה וניסתה לקום לכיוון הסל, אבל רגלה כאבה.
היא הביטה בפאניקה לאחור 'הם מאחורי העצים!'.
במאמץ רב זחלה האישה אל הסל ורכנה מעליו.
היא אספה את הדמות הקטנה שהייתה בסל ונענעה אותה באיטיות "ששש," לחשה. "עוד מעט נהיה בסדר, אל תדאגי".
התינוקת המשיכה לבכות.
גבר חמוש בחרב קצרה התגלה מאחורי אחד השיחים "מצאתי אותה, בחורים!".
הוא היה תמיר, שרירי ביותר, זקנו היה מגולח ושיערו הארוך והשחור היה אסוף בצמה. בגדיו, הכחולים-אפורים כולם, נתנו לו חזות מפחידה.
האישה שמה את התינוקת בסל במהירות והחביאה אותו מאחורי גבה.
שני גברים נוספים חמושים בחרבות דומות ולבושים כמוהו, שאחד מהם נשא גם לפיד הופיעו כמה שניות אחריו "ובכן, צ'ארלי. נראה לי שזכית בפרס" אמר האיש עם הלפיד.
"צ'ארלי, אתה מכיר אותי מילדות!" טענה האישה. "אני לא מכשפה!".
"שקרנית!" אמר האיש השלישי. "מקס, אנחנו צריכים להרוג אותה כאן ועכשיו!".
הבכי מהסל התחזק.
האנשים נבהלו ומקס הביט בתינוקת "ילדת שטנים!".
"לא!" צעקה האישה ומחתה בידיה. "היא תינוקת רגילה!".
האיש השלישי שלף את חרבו והתקרב לאישה.
היא אחזה בסל וניסתה לזחול לאחור, אבל גבה נחסם ע"י סלע.
האיש הניף את חרבו והאישה עצמה עיניים, מחכה להרגשת החרב הדוקרת – שלא הגיעה.
כשפקחה האישה את עיניה, ראתה את שארית החרב מתמוססת בידי האיש.
"ככה מתייחסים לאם ותינוקת?" נשמע קול גברי מתקרב. "תתביישו לכם!".
מאחורי עץ לא רחוק מהאישה הגיח אדם בגיל ה-40 המוקדמות שחייך אליהם בנינוחות.
תספורתו היפה – שיער חום קצר מסופר בתסרוקת גלית וזקנקן מחובר לשפם מסופרים היטב, בנוסף למלבושיו- שרשרת אזמרגד, חולצה מגוהצת לבנה, מעיל סגול בעל קצוות זהובות, כפפות זהובות ומגפי עור חומות, העידו שהאיש מהמעמד העליון של טמריה הבירה.
בידו האחת החזיק האיש ספר חום ובידו השנייה החזיק בשרביט שקצהו נצנץ בתכלת.
"עוד מכשף!" אמר מקס. "הרגו אותו לפניה".
האיש נאנח והאש בלפיד כבתה "הסתלקו מכאן טיפשים, לפני שאתרגז".
פתאום אדם חדש אוחז בחרב, הופיע מאחורי עץ בגב האיש במעיל הסגול והסתער עליו בקריאת קרב.
בעל המעיל נראה לא מוכן למתקפה זאת, אך כלב-זאב גדול צץ משיח קרוב, זינק על התוקף וקרקע אותו לאדמה.
האיש צרח בבעתה כשהכלב נגס ונגס.
בעל המעיל הסגול ליטף את ראש הכלב "אני שמח שבאת, ידידי".
אדם הלבוש שריון לוחות שחור של אבירים, חבוש בקסדה המכסה את פניו ואוחז בחרב גדולה זוהרת בצבע האש התקרב "לא רציתי לפספס את כל הכיף".
"תוכל לטפל בטיפשים האלה בזמן שאסייע לאישה המסכנה?" ביקש האיש במעיל הסגול.
"בעונג רב," אמר בעל השריון, פנה אל הגברים והכין את חרבו. "מי ראשון?".
האנשים תקפו כולם כאחד באמוק, משום-מה זה שימח את האביר השחור.
בזמן שהאביר השחור התחמק בקלות מההתקפות כאילו משחק עם תוקפיו, ניגש בעל המעיל הסגול אל הצעירה שצפתה בפחד במתרחש וסרק אותה במבטו.
היא ללא ספק הייתה יפה: שיערה היה חום-שחור ארוך וגולש, עיניה היו חומות-ירוקות, גבוהה ודקת גזרה.
נראה שלא עברו עליה ימים טובים לאחרונה- היא הייתה יחפה ולבושה רק שמלת בד ישנה, בלויה ובעלת קרעים שחשפו חלקים לא מועטים מגופה.
"שלום לך, מה שלומך?" שאל האיש ושלח יד לעזור לצעירה לקום.
היה ברור שהוא נמנע מלהביט על החלקים החשופים.
היא נרתעה לאחור "על תיגע בי!".
"לא אזיק לך" הרגיע האיש.
"זה לא העניין אדוני," אמרה האישה בשעה שקמה והצמידה אל עצמה את הסל. "אינני נותנת מידע על עצמי לאנשים זרים".
"מעשה נבון ביותר, עלמתי. את יכולה לקרוא לי 'האיש הסגול'," אמר האיש והצביע על האיש בשריון ששיחק בהנאה עם יריביו. "וזה ידידי הטוב 'האביר השחור' החביב וחיית המחמד שלו".
"קרא לי 'המקוללת'," אמרה הצעירה. "תודה על ההצלה, אני בורחת כבר שבועיים ממקום למקום מכיוון שחושבים אותי למכשפה".
"ולמה זאת?" התעניין האיש הסגול.
"מאז שהתינוקת שלי נולדה, כל דבר בו אני נוגעת קמל ומת, אפילו כפפות לא עוצרות את התהליך," הסבירה הצעירה ודמעות יצאו מעיניה כשנזכרה בכל אירוע שתהליך זה התרחש. "זה התחיל מהמיילדת ונמשך עד עתה, וגם בעלי…"
האיש הסגול הביט על הסל בזמן שהיא פרצה ביבבה חסרת מעצורים.
הוא באמת בלוי.
"הוציאי הכול, עלמתי," ניחם האיש הסגול. "את בטוחה כרגע".
"תודה, אדוני" קמה המקוללת באיטיות וניגבה את אפה בשרוולה.
"רק על ילדתי הדבר לא השפיע," המשיכה המקוללת בסיפורה כשפניה אל הסל. "אני בורחת איתה עד שאמצא עבורה מקום מבטחים".
האביר השחור וחיית המחמד הגיעו אל השניים "הם השתעממו וברחו".
"תודה לכם, רבותיי הטובים, אני חייבת ללכת" אמרה המקוללת בקידה, הפנתה את גבה ורצה משם.

"אתה בטוח שזאת האישה הנכונה, ידידי?" שאל האביר השחור בשעה שישבו השניים לאכול לייד מדורה באותו לילה, לא רחוק מהמקום.
"בהחלט," השיב האיש הסגול. "התינוקת שלה – איילקס, כשתגדל, תשנה את טמריה מקצה אל קצה".
"אני מקווה שאתה צודק," אמר האביר השחור. "אני שונא את מה שקורה בעולם הזה, וגם איילקס עצמה לא כזאת מצליחה כרגע".
"לא ממש שמרת על השכנים שלך," אמר האיש הסגול בעשיית נו-נו-נו באצבעו. "אבל היא תתמודד, אני בטוח בזה".
"אתה בטח צודק, כמו תמיד," אמר האביר השחור באנחה. "אם היא הצליחה להערים עליי – יש לה סיכוי".
"מה עוד קורה בעולם שלך, דרך אגב?" התעניין האיש הסגול.
"אה, אתה יודע… אנרכיה, כרגיל," אמר האביר השחור בשעמום. "אבל הקרקס חידש את ההופעות, אתה חייב לבוא לבקר!".
"אולי ביום מן הימים," אמר האיש הסגול בחיוך. "ידוע לך שאצטרך שוב את עזרתך בעתיד בשביל כל התהליך, נכון?".
"ידעתי שיש משהו מאחורי ההתעניינות הזאת" צחק האביר השחור בציניות.
"אתה מכיר אותי טוב, ידידי" הודה האיש הסגול.
"אסייע, כמובן, בשביל מה יש חברים?" חייך האביר השחור. "נצטרך גם את השותפה החדשה שלנו, אני מניח".
"לצערי, אתה צודק" אמר האיש הסגול בעגמומיות וקם. "טוב, עוד חזון למועד, אהיה איתך בקשר".
הוא ניענע את מטהו, ליחשש ונעלם כאילו לא היה.
"אני שונא כשהוא עושה את זה, גם אתה?" שאל האביר השחור את חיית המחמד.

המשך יבוא…

מסעות בטמריה, מסע שני/ספר שמיני: משחקים מלכותיים – פרק 46


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
20 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך