אלים רדומים, פרק 34: מלחמה קרה
קילחתי אדם שחצי גופו היה משותק. הוא בילה את רוב היום שכוב במיטה מול הטלוויזיה. עיקר התכנים שבהם הוא צפה היו סרטים על שוטרים ופושעים, אך מה שעורר בו את הרגשות החזקים ביותר היה חדשות פוליטיקה. פעם אחת המטופל שלי שיתף אותי ברצונו לכתוב ספר. ”על מה?“ שאלתי.
”אני רוצה לכתוב ספר על מעשיו המלוכלכים של X (הוא נקב בשם של פוליטיקאי בכיר). הגיע הזמן לעשות משהו, הרי הנבל לא מבזבז זמן! אני רוצה לחשוף אותו.“
בעודו שוכב במיטה ורואה חדשות, זקן זה סבר שהוא מעדכן את התיק שהוא פתח כדי לחקור את אויבו. הוא ערך חקירה מסובכת שהייתה חסרת כל תוכן למעט כמיהה עזה למאבק. הוא לא כתב דבר, אך התייחס אל הספר המתוכנן כאל נשק עוצמתי הנמצא בתהליך פיתוח לקראת שיחרורו.
כשיצא לי לראות איך החולה הסתכל על אויבו הוירטואלי בטלוויזיה בשעה שהאחרון השתתף בפעילות חברתית, שוחח עם מישהו או נשא דברים, המתרחש עם הזקן הזכיר לי את החלומות שבהם הניסיון לצעוק טובע בתוך אילמות.
תגובות (0)