יומני היקר פרק 6 (:

שנייה לפני שנעמדה תפסתי את ידה והיא נפלה עליי. פנינו היו קרובים יותר מתמיד אחד לשני.

————————————————-

"מה אתה.. מה… מה אתה עושה.." נבהלה וניסתה להתרחק.
"את לא מרגישה את ההרגשה הזאת?" שאלתי.
"אני מרגישה מבוהלת. תן לי לקום" צחקה.
"אני מרגיש.. אני.. אני מרגיש שאני.. שאני.." ניסיתי להגיד אבל לא הצלחתי.
"מה..?"
"אני.. אני אוהב אותך" הצלחתי להגיד לה את זה סוף כל סוף אחרי כל כך הרבה זמן ששמרתי את זה ממנה.
הייתה שתיקה והיא הייתה ממש מבוהלת.
כנראה שזה לא היה הרגע המתאים לומר לה זאת.
"אני מפחדת.." אמרה לאחר כמה דקות שנראו נצחיות.
"ממה? להתאהב?" שאלתי.
"לא.. להיפגע" ענתה.
"אני לא יפגע בך" הסברתי.
"זה בדיוק מה שכולם אומרים" היא התעצבה.
"אני אוהב אותך. אני מבטיח לך"
לאחר שראיתי שהיא לא עונה, עזבתי אותה והיא נעמדה.
נעמדתי גם אני והתחלתי ללכת.
"דניאל.. אני לא רוצה לפגוע ולא רוצה להיפגע. אנחנו ידידים מספיק טובים
ואני לא רוצה להרוס את זה" אמרה לי.
"אבל אני אוהב אותך.. אין שום סיכוי שבעולם שאני יפגע בך" הסברתי לה.
היא התקרבה אליי, עצמה את עיניה והצמידה את פניה לפניי.
"אני מרגישה.." צחקקה.
"מה את מרגישה?" שאלתי.
היא שמה את אצבעה על פי וחיבקה אותי חזק.
"אני אוהב אותך" לחשתי לה באוזן, היא צחקה ואמרה בשקט בשקט:
"גם אני".
שמחתי כל כך.
"תן לי זמן" ביקשה ואני הנהנתי בראשי.
הלכנו ביחד הביתה יד ביד, מחובקים ומאושרים.
באמת הרגשתי שבזמן הזה, שהיינו מחוברים כל כך אחד לשני, התאהבתי בה.
לוסי הפעילה לי את כל הרגשות וגרמה לי להתנהג בצורה שהכי לא דומה למי שאני. אני שונה בזכותה, ולטובה. היא גרמה לי להתאהב במי שהיא, במה שהיא ובאיך שהיא מתנהגת. הרגשתי שבפעם הראשונה בחיי, אני באמת יכול להגיד לבן אדם "אני אוהב אותך" ולהתכוון לזה בצורה הכי כנה שיש.
אני לא משקר, אף פעם ולכן גם לא שיקרתי לה כשאמרתי שלא אפגע בה לעולם. הייתי בטוח שמעתה והלאה מתחילה תקופה חדשה בחיי !