סנדוויץ' מלחם צימוקים

אני מתבוננת יושבת על ספסל
זאת היא שעת שקיעה
השמיים מבולבלים
חצי כתומים חצי סגולים

יש שמיכה רכה
של עננים נמוכים בשמיים
כל כך נמוכים שהם נותנים לי
את ההרגשה שאני יכולה
להגיע אליהם בשתי קפיצות

מימיני היה נחל מפותל וארוך
הוא היה רגוע ושקט
מלא באצות ירוקות
ושקיות סנדוויץ' בקרקעית

הוא נתן מנגינה נוגה
לקרקס ההרהורים
שהתחולל לו כל העת
בתוך המוח שלי

היה שם גשר חבלים רעוע
שהתנדנד לו לאט ברוח הקלה
וכמה תיירים מתלהבים עם מצלמות
הלכו עליו בהחלטה נחושה
מתוך ידיעה ברורה
שהיום אחד מהשנים
הולך לטבוע בתוך הג'יפה
או הם או הפחד
חייכתי למראה עיניהם
הקרועות מפחד ומסקרנות
יודעת בביטחון גמור
שזה לא בשבילי

משמאלי הייתה חורשה קטנה
עם עצים גבוהים וצפופים
בין העצים ישבו להם בנחת
חבורות קטנות של אנשים
אוכלים עוגיות על מפות משובצות
מפטפטים להם נהינים
מקשיבים לשירת הציפורים
אדומות הכנף בצמרות העצים

ואני מרגישה ממש כמו בסרט קיטשי של וולט דיסני
אני נמצאת בתוך ממלכה שלווה ומפוארת
יושבת על ספסל מעץ מרגישה כמו בתוך אגדה
יושבת ואוכלת בביסים מדודים
סנדוויץ' מלחם רך מלא בצימוקים
מרוח בחמאה וריבת אוכמניות

ופתאום המחשבות שלי נודדות
למקומות אחרים
אפלים מדממים
אני רק יושבת כאן אבל הנשמה שלי
מרחפת מטיילת
במקומות אחרים
קרים ומכוסי אבן
אני יורקת את הביס הלעוס
שבפה שלי על הרצפה
שעם כל המחשבות החמוצות שלי
היה הרבה יותר חמוץ מלימון
מתעלמת לחלוטין מכל המבטים הדוקרים
שעטפו אותי מכל עבר
מחבקים בחיבוק דב
את תחושת הזרות שלי
אין מה לעשות
כאן השמחה לא יכולה להיות שלמה
תמיד יהיה לה עוד צד
צל שחור נטול פייטים
כי אני בפולין