שיר על אנשים.

בס"ד
זה השיר על האיש שקרא שיר
על איש שקורא שיר
באמצע תל אביב, ככה… בלי להזהיר
הוא ישב לו שם בבית הקפה על מקיאטו קטן
עם משקפיים עגולים שחורים
וזקן תיש בצבע לבן.
הוא קרא שיר, הוא לא דפדף בעיתון המקומי כאחד האנשים הרגילים
הוא קרא שיר והצהיר: "אני לא כמוכם…" אני מיוחד
אני שונה
תרצה לטעום מעוגיות הבית? המלצר שואל והוא…
לא עונה
זה השיר על האיש עם החולצה המתאימה נגד המהפכה המשפטית
זה שעושה הכללות על ימין ושמאל
זה שתמיד מזמין רק קפה, ואף פעם לא מזמין משהו לאכול.
בשביל מה? הוא ניזון מהתקשורת…מכור לטלוויזיה
עיתונים כאמור הם לא כוס הקפה שלו
הוא מעדיף מסך, שם כל המידע נמרח, נמתח, נשפך
נשפך לו הקפה על החולצה הלבנה
כתם רושארך מכסה את המילה נגד…
מה פתאום? חולפת מחשבה…עוד יחשבו שאני בעד….

"מלצר, אפשר לקבל מגבון?…מהר….הכתם מתפשט…"
"עכשיו הוא פתאום מתייחס אלי…" חולפת מחשבה נוספת…
הפעם במוחו של המלצר, עם חשק מטורף להגיד: "נגמר…"
"אין מגבונים !!!!…תסתדר לבד, יא שמאלני מכור TV
אך הוא אומר: "מגבון? מיד אני מביא"
והוא מקרצף בחריצות את הנגד…חושף אותו לאור
רגוע…עכשיו הוא שוב ליברלי…לבן ולא שחור.

הוא לוגם באיטיות מהקפה שנשאר
ואז מוסיף : "אתה יודע מה? אני אטעם גם מהעוגיות"
אחד מסתובב אל המטבח, השני מבחין בציציות…
עוד מחשבה מגיעה: "הדתיים האלה הגיעו עד לתל אביב…"
"למה אין לו כיפה???" עוד מחשבה מגיעה בקפיצת בורג ונוחתת עם רגליים ישרות
"בטח היא קטנה…אז לא יכולים לראות…"

"הנה המגבון בבקשה וגם שלוש עוגיות לטעימה" חיוך מאולץ מוביל להמשך:
"על חשבון הבית…באהבה"….
"מלצר…עשית בכלל צבא?"….שקט באוויר
אפשר לחתוך את המתח בסכין…אפשר גם לחתוך לו את הזקן….
אבל הוא יענה יפה…הוא לא ייצא קטן.

"שלוש שנים בגולני".
הוא מוריד את המשקפיים…ממלמל: "טוב…העיקר שעשית צבא".

הבוס לא נראה בסביבה
אז אפשר לענות, מרגיש כמו משתתף בסרט
גם ככה עוד מעט נגמרת לו משמרת: "אתה בטח לא עשית צבא…אתה היית משתמט"
הוא מביט בו נפגע: "יש בידך טעות"
מחשבה מציצה מהחלון: "אולי תצא כבר מהדמות…."
מחשבה אחרת מהחלון השני: "הוא לא בדמות…הוא באמת כזה…טוב…מצווה לאהוב כל יהודי"
ותשובה: "אני..אני הייתי בנחל חרדי".

זה השיר על האיש שקרא שיר
על איש שקורא שיר….לא כמו שלו…אחר
הם המשיכו לשבת יחד, לדבר
החליפו סיפורים, על מה ואיפה ואיך?
אחר כך החליפו טלפונים… הסתבר שהם אוהדים את אותה קבוצת כדורגל
אבל רואים משחקים בימים שונים.
בת הזוג שלו מצאה נושאים משותפים…. עם הארוסה שלו
"מה דעתך על קעקועים, אחותי?"…"אני לא כל כך בקטע…אבל אני קורעת אותך בטאקי"
כמובן שהם הוזמנו לחתונה
ואפילו נשארו לשבת חתן…
כי "איך תחזרו עכשיו לתל אביב?, לילה…מסוכן"…

זה השיר על האיש ועל האיש השני
והוא שיר על אנשים.