פסיכולוגיה מודרנית אורבנית פאסיבית

אני רוצה לכתוב על פסיכולוגיה מודרנית. כזאת שהיא חלק מהתת מודע בעולם האורבני. אני לא מדבר על יוגה או דברים מיובאים מהמזרח, משהו שצמח אצלנו, בצד האפור. אני רוצה לדבר על פעולות יום יומיות, לפעמים מטלות לפעמים מציקות, הן אשר מרגיעות, את הנפש, בעולם פקק לחוץ. בעולם מאיץ, מסוסים על כרכרות למכוניות חשמליות, הנשמה צריכה יותר הפסקות.
אני מדבר על לצאת לטיול עם הכלב. כן היו חודשים שהוא חרבן בסלון נבח בלי הפסקה, אבל צא לטיול לילי רגוע עם הכלב, ואתה נודד עם המחשבות, ולא ברור אם אתה מוציא את הכלב או שהכלב מוציא את הנשמה שלך.
יש תרפיה בכוס קפה קר בבוקר, במקלחת קרה או מיטה מסודרת, או בכלל בלקום מאוד מוקדם. הכל זה נצחון קטן על שאר המין האנושי, העצלן.
יש גם תרפיה באלכוהול, בלשבת על כוס בירה טובה. יש גם תרפיה בלחגוג עם חברים ולשתות לשוכרה. וזה, גם מה שמעניין בפסיכולוגיה המודרנית, כי היא לא תמיד בריאה. היא יכולה גם לפגוע, להפיל להתמכרות, סטייה מהמסלול והתרסקות באופוריה.
יש תרפיה בנסיעה ארוכה באוטובוס עם הראש על החלון. יש פסיכוזה בלשבת בפקקים של איילון. יש רוגע כזה בלרוץ על הים עם אוזניות. יש טירוף כזה בלעבוד עד הלילות.
זאת תרפיה "פאסיבית", בתת מודע, שעושים אותה כי "צריך", מחפשים תמיד סיבה. היא חלק משגרת היום, היא לא דורשת יותר מידי עשייה. היא פשוטה, יום יומית, לא מחייבת חשיבה. אתה לא צריך להיות גמיש, לא בגוף ולא בלוח הזמנים. היא זמינה.