מונעת מרגש
אני נזכרת בימים הראשונים שהתחלנו לצאת וכבר אז ידעתי שאני לא בטוחה בזה אבל מאחר וכמו תמיד אני מונעת מרגש בחרתי להיכנס לזה והכי מצחיק שזה שאני לא מתחרטת למרות הכאב שאני חווה כרגע מאז שנפרדנו.
אני חושבת על התקופה בה נכנסת לחיי תקופה שבה בחרתי להיות לבד תקופה שבה הלב שלי היה אטום מכל רגש שהיה יכול להיות ולא היה ואז אתה הגעת והצלחת לחדור דרך האטימות הזאת אז החלטתי להלחם.
אני זוכרת את המילים שלו בשיחה האחרונה אומר שמבחינתו זו הייתה טעות שאני עשיתי את זה ואני שואלת איך זה יכול להיות טעות להילחם עבור האדם שאתה אוהב איך אפשר שלא להילחם ברגש הראשון שהצלחתי להרגיש מזה כבר תקופה ארוכה אז אני לא חושבת שזאת הייתה טעות אני חושבת שהייתי אמיצה ולקחתי סיכון ונכון זה לא עבד בסוף אבל לפחות זכיתי להרגיש שוב זכיתי להתאהב ואני יודעת שגם הייתה לנו תקופה טובה.
אני חושבת עליו מדי יום מאז שנפרדנו והדבר היחיד שאני חושבת עליו הוא שחבל לי שהוא לא נתן לעצמו להרגיש חבל שלא נתן לעצמו להנות מהדבר הזה שנקרא אהבה אני יודעת שיש לו מחסום כלשהו עם עצמו שמונע ממנו מלהרגיש באמת וההרגשה הזאת אף פעם לא נעימה , לשחק אותה הבן זוג הכי טוב בעולם ובאמת להיות כזה אבל לא זוכה גם להרגיש את אותה זוגיות עד סופה.
כשאני חושבת על אהבה אני חושבת עליה כדבר לא מובן מאליו אני חושבת עליה שאם זכינו שבנאדם יראה אותנו יבחר בנו זאת ברכה יש כל כך הרבה אנשים בעולם הזה שרק נזקקים לקצת אהבה שיאהבו אותם שהם יוכלו לאהוב אנשים אחרים וזה לא קורה אז מבחינתי כשזה מגיע לאחד כל מה שנותר לנו לעשות הוא להגיד תודה.
הלוואי והייתי נותן לעצמך להיפתח ולהיחשף הלוואי וזה היה נגמר אחרת הלוואי והיית יודע כמה אני אוהבת אותך והלוואי והיינו מנסים שוב.
אני ישמור על המשאלות האלו אצלי ואני רק יקווה שביום מן הימים תיתן לעצמך להיות מאושר גם אם באושר הזה אני לא נמצאת.
תגובות (0)