לבריאות

ביום שהפכת מתרופה למחלה
מחלה חשוכת מרפא , לא , אין לה תרופה
הכל מהראש זה רק המח מייצר קצר …
ועדיין ההגיון לא חודר ללב
סכין תקועה בעצם מרכזה
לא מרפה , כאב כהה רק חור של ריקנות
תלות התמכרות עיסוק באובססיה
מנטרל מנגנונים של דפוסים מוטבעים
רק המנעות מוחלטת , אני אומרת
אלרגיה נפשית , רכבת רגשית
חוסר שפיות ואבדן של שליטה
לא , לא תודה , הייתי שם פעם וגם קיבלתי חולצה ,
למזכרת
שאזכור תמיד לאן לא כידאי לי ללכת .
ומידי פעם זה קורה ואני שוב כך מועדת
חזרה אל המוכר והידוע והברור מאיליו
ויודעת שאין כזה דבר להגיד שאני ניזהרת
או שאומר שאני חזקה אמיצה או מספיק נבונה
כי חולשתי היא חזקה ממני ואני ממולה חסרת אונים
ולעיתים נישארים עם ארגז ריק וכילים מפוזרים
ואין ברירה זה הסוף , אז פשוט נכנעים …