הלב מקפיא
לִצְבֹּעַ אֶת הַשָּׁחֹר בְּלָבָן,
הֵבַנְתִּי זֹאת מִזְּמַן,
חֲבֵרִים רַבִּים הִשְׁאַרְתִּי מֵאָחוֹר.
קָשֶׁה מְאוֹד לְהַבְחִין
בָּזֶה , יוֹתֵר מִדַּי מְאֻחָר.
הַלֵּב מַקְפִּיא
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קָרָאתִי נָכוֹן אֶת הַמַּפָּה
אֵין שׁוּם תְּרוּפָה
שֶׁתּוּכַל לְהַקְדִּים לְמַכָּה
לִכְשֶׁתָּבוֹא,
וְלִכְשֶׁתָּבוֹא
אֶסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת
שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס רוּחַ רָעָה.
הַשְּׂפָתַיִם יַבָּשׁוֹת
צָרִיךְ לְהַרְווֹת אֶת הַצִּמָּאוֹן,
קַמְתִּי קְצָת אַחֶרֶת
מְקַוֶּה שֶׁיּוֹם יָבוֹא וְאַפְסִיק לִהְיוֹת בְּדִכָּאוֹן.
תגובות (0)