נסיכים ומלאכים-פרק 10

סורין וקת'רין נפגשו בסתר.
הם היו נפגשים בסתר באורווות,בלילה.
ונעלמים מישם לפנות בוקר.
"הבאתי לך משהו."אמר סורין באחת מפגישותיהם החשאיות.
"מה הבאת לי?"שאלה.
כשהוא מוציא בפניה שרשרת זהב עם תליון קטנטן בצורת לב שעליו היה כתוב: I LOVE YOU
סורין ענד לה את השרשרת.
"זה..יפייפה!"קראה,נוגעת בתליון הקטן באצבעותיה.
"נתתי לך את הלב שלי."אמר,כשהיא נושקת לו.
"תודה.."היא חייכה,"אני לעולם לא אסיר את השרשרת."
"כישפת אותי.."אמר בפניה,מכניע אותה בנשיקותיו.
שכן,השמלות והמתנות שהרעיף עליה דמיאן התגמדו לעומת תשומת הלב והאהבה שהרעיף עליה סורין.הוא פתח בפניה את הלב שלו והכניס אותה לתוכו.
אך,לא הוא ולא היא ואפילו לא דמיאן,איש מהם לא ידע כי חייו של סורין חשופים לסכנה.
הוא אמנם בן אלמוות.אך,מישהו זמם לזכות בחייו.בעזרת פיגיון הנצח,שלוקח חיים של בני הנצח.
קת'רין שכבה בזרועותיו של סורין,על החזה החם שלו.
שומעת כל נשימה מנשימותיו,וכל פעימה מפעימות ליבו.
כשהוא אוחז בה ומחבק אותה חזק.
כששוב שימשו כנפיו כשמיכה רכה ונעימה.
מצפה לשמוע ממנה,מה היא מרגישה כלפיו.
"את עדיין נישאת לדמיאן?"שאל בקול עמוק.
"אני מאורסת.."אמרה בעצב.
"את רוצה להנשא לו?לא ענית לשאלה שלי."אמר בפניה.
"אני לא יודעת…"אמרה נושכת את שפתיו.
"את אוהבת אותו?"שאל,"עני לי בכנות.זה פשוט,כן או לא?"שוב שאל.
"..למען האמת.אני,מבולבלת."ענתה.
"הבנתי."אמר וקם מערמת החציר.
"לאן אתה הולך??"שאלה,מנסה לעצור בעדו..
"עד שתחליטי..אני לא יכול להיות איתך.זה כואב!"קרא,"אני לא רוצה להיות ברירת המחדל שלך!"
"סורין,חכה.."קראה,רודפת אחריו,כשהוא ממהר אל היער.
"את לא יכולה להיות איתי ואז לרוץ אליו! זה לא תקין!",קרא בפניה.
"סורין..אני רוצה אותך.אני רוצה להיות איתך!.."אמרה,כשדמעות פורצות מעיניה.
"אז למה את לא עוזבת אותו ודיי?"קרא בפניה,"אינך רוצה לאבד את השמלות והיהלומים שלו?! מה באמת חשוב לך?"
" אתה.אתה יקר לי.אתה היהלום היקר שלי.."הביטה בו בעיניים בורקות כשליבו הולם בחוזקה.
"מה?"שאל מביט בעיניה,ומוחה מהן את הדמעות,חש כאילו היא חובשת את ליבו הפצוע.מביט בה במבט רך מלא חמלה,כשהיא נוגעת בפניו בעדינות.
ולאחר מיכן חלקו נשיקה כשהם לא שמים לב שמישהו מביט בהם.
"כמה נוגע ללב.."נישמע קול מרושע.."מלאך מאוהב בבת תמותה."
"מי אתה?"קראה קת'רין,כששני יצורים מפלצתיים קורעים אותם זה מיזו.
הם אחזו בסורין בידיהם כשהוא מנסה להשתחרר מהם.
"עיזבו אותו!"קראה קת'רין.
"אנחנו רוצים רק אותו.את רשאית ללכת."ענה לה איש זקן מרושע.הוא היה מכשף.
ולא ידע שקת'רין היא מכשפה.מכשפה טובה.
"מה אתם רוצים?"שאל סורין.
"את החיים שלך."ענה הזקן.."את הדם שלך."
"לא!!!"קראה קת'רין.."עיזבו אותו! קחו אותי במקומו."
"קת'רין,לא!"קרא סורין,חושש לה.כשהוא מנסה להשתמש בכוחותיו,שנוטרלו בנתיים ע"י תמיסה שהוזרקה לו לעורק הצוואר.הוא צנח מעולף למספר שניות והתעורר כשהם לוקחים אותו,בעודו משתולל בידיהם ונעלמים איתו.
"סורין!!!!!!!!!!!!!"נשמעה צרחה קורעת לב מגרונה.כשהיא יודעת כי אין לה למי לפנות,מלבד..
דמיאן.הוא יוכל לעזור לה.עליה גם לספר לו על סיפור האהבה שמתפתח בינה לבין סורין.
אך,לא לפני שיעזור לה להציל אותו.