אלים רדומים, פרק 3: שלושת המבשרים השמימיים

בשיחותיו עם תלמידיו בודהה דיבר על שלושה מבשרים שמימיים (דבדוטה סוטה, מג'הימה ניקאיה 130 Devadūtasutta, Digha Nikāya). מוות, זיקנה וחולי הם שלושת המבשרים שמעירים את האנשים אל הדחיפות שבטיהור התודעה מאיכויות רעות. בודהה הסביר שכאשר אדם נמצא בבית הדין השמימי מול רִבּוֹן המוות ורוצה להצטדק שלא ידע על דחיפות זו, ריבון המוות משיב בשאלה: ”האם מעולם לא ראית אנשים גוססים או אנשים שמתו? האם מעולם לא ראית זקנים חסרי אונים? האם מעולם לא ראית אנשים חולים סובלים? האם לא חשבת על כך שמוות, זיקנה וחולי יבואו אחריך? הרי הם המבשרים השמימיים…“
בגיל 21 שנים כבר הייתי מתרגל מדיטציה מנוסה, והתבודדתי לפרקי זמן ממושכים. אולם ביום הראשון לעבודתי בתור מטפל בקשישים, כשהאח שהדריך אותי הסיע אותי לבתיהם של מטופליי העתידיים, יצאתי לאוויר הצח מתוך דירה ספוגה בריח של שתן ושל תחבושות על פצעיו המוגלתיים של החולה, וראיתי שחור בעיניים. נדרשו לי מספר דקות כדי לחזור לעצמי. למעשה, גם לאחר היכרות עם מטופלים חדשים, לעיתים התעוררתי בלילה עם תחושה מובהקת של ריחות, קולות והסבל בעיניי החולים. לא מקלחת, לא מדיטציה ולא הרגעת התודעה לא היו מסוגלות לטהר אותי מזכרונות אלו. רק פרקטיקת ההתפכחות והשגת חוכמה נשגבת באמצעות ויזואלזציה אפשרו לתודעתי לפתח יחס שקול כלפי כל מה שראיתי.
תפיסה מכאיבה של סבל הזולת ורגישות מוגברת אליו הן לא חמלה. הן אינן אלא חרדה על גורלנו. בריחה מפחד זה – משמעה דחיית ההזדמנות לשמוע את שלושת המבשרים השמימיים ולקבל את ברכת החוכמה שהם מעניקים. ויזואליזציה נכונה מאפשרת להתפכח – לראות כי הגוססים, הזקנים והחולים הם אינם רק מטאפורה למבשרים השמימיים, אלא המבשרים עצמם.