לדבר עם רוחות רפאים

"האם תוכל לעזור לי?
היא אמרה.
הייתי עסוקה בלשפוט את עצמי,
על כל מה שבי רע,
לו יכולתי לקחת את זה חזרה,
אני נשבעת שהייתי לפחות מנסה.
אבל זה כל כך קל לוותר ,
והמחשבה חודרת.
והפחד נעלם ולכאב יש הפוגה .
שעצמתי את העיניים, זו הייתה
הפעם האחרונה שיכולתי לראות."

מאבק בין מציאות לאי שפיות.
אני מדבר ושומע שקט.
אני רואה רק כסא ריק.
הידיים שלי רועדות,
השפתיים שלי קרות.
בשיחה הזו רק את הקול שלי שומעים
כי זה לא קל לדבר עם רוחות רפאים .

" ש הדופק הפסיק, התחלתי לחיות.
רק שם הרגשתי טוב מושלמת.
מי שתמיד רציתי להיות לא הייתי צריכה
את אף אחד יותר לרצות , לכמה דקות.
לא היה מכות ולא צעקות.
המחשבות על הלילה ההוא הפסיקו.
ויכולתי לישון, מוות לסיוטים ולזיכרונות.
תלשתי את הכנפיים השבורות.
שכחתי איך האור נראה בחשכה.
והפחד נעלם ולכאב יש הפוגה .
שעצמתי את העיניים, זו הייתה
הפעם האחרונה שיכולתי לראות".

מאבק בין מציאות לאי שפיות.
אני מדבר ושומע שקט.
אני רואה רק כסא ריק.
הידיים שלי רועדות,
השפתיים שלי קרות.
בשיחה הזו רק את הקול שלי שומעים
כי זה לא קל לדבר עם רוחות רפאים .

הם עפים, הולכים לידנו, ואנחנו מסתכלים ולא רואים. שפתיים תפורות, ו עיניים שחורות,
מחבלות, ריקם מחיים, בעולם של עצמם חיים, חיוכים מזויפים, ומחכים ליום שיפסיקו המכות הכאבים והסיוטים. והדבר היחיד שמבדיל אותם מאיתנו זה הזמנים.

מאבק בין מציאות לאי שפיות.
כי אני מדבר ושומע שקט.
כי עכשיו זה רק כסא ריק.
ו הידיים שלי רועדות,
ו השפתיים שלי קרות.
ו בשיחה הזו רק את הקול שלי שמעתי.
והלוואי שלפני ידעתי ,
אוי הלוואי, וידעתי אלוהים! ,
שיכולתי לדבר איתה ולא עם רוח רפאים.