מַכָּר

מַכָּר

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מְאַבֵּד אֲחִיזָה לְאַט,
קָשֶׁה לִרְאוֹת.
אַתָּה וְנִשְׁמָתְךָ וַחֲלוֹמוֹתֶיךָ
הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּלִבְּךָ וְהָאָרֶץ שֶׁבְּךָ
וַאֲפִלּוּ, אֲפִלּוּ שִׁגְרַת יוֹם יוֹם שֶׁלְּךָ

כָּל אֶלֶף אַלְפֵי הַסִּפּוּרִים שֶׁהֵם

אַתָּה
מִצְטַמֵּק,
כָּל כֻּלְּךָ מִצְטַמְצֵם אֶל קְצוֹת הָאֲגוּדָלִים.

מָכוּר.

לֹא אֲנִי!
הַדְּמוּת הַהִיא שֶׁבַּמַּרְאָה
הִיא הִיא הַמְּכוּרָה.