בין טיפות הדם

אֲנָשִׁים הוֹלְכִים
בֵּין טִפּוֹת הַדָּם
נֶעֱלָמִים, מִתְפּוֹגְגִים
אֶל תּוֹךְ גַּל שֶׁל שִׂנְאָה תְּהוֹמִית.

מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה
אֶל שְׁאָר חֶלְקֵי הָאָרֶץ,
כְּשֶׁנְּבִיאֵי הָאֱמֶת הִתְמוֹטְטוּ
נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר הָלְכוּ וְהִתְחַזְּקוּ.

עַל בָּמוֹתַיִךְ צְבִי יִשְׂרָאֵל
הַדָּם זוֹרֵם וּמִתְפַּזֵּר לָרְחוֹבוֹת
אוּלַי יָבוֹא הַיּוֹם הַגּוֹאֵל
שֶׁבּוֹ יִתְגַּשְּׁמוּ הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת.