הכתובת

ביקשו ממני לכתוב עליך
לספר על איזו חוויה איתך
ואני קופאת

הראש שלי כל כך ריק
שאני מצליחה לשמוע
את הדופק שלי

מרוב לחץ הראש נסגר
כל מה שאני שומעת
זה צליל רציף ונוקשה
כמו מוניטור של אדישות אטומה

אני פותחת את מגירת העץ החומה
מסתכלת בערגה על ערמת הכתבים
הכתובות שאליהן ממוענים המכתבים
הכתובת של הבית הישן שלנו
מעוררת בי גל אדיר של רגשות
נוסטלגיה וגעגוע כאב ואהבה

כל מה שנשאר לי עכשיו לנחמה
זהו קיר התמונות בשחור לבן
וערמת המכתבים
בכתב העגלגל והיפהפה
שורה אחר שורה
בכתב יד מסודר למשעי

אני פותחת את אחד המכתבים
וקוראת אותו מההתחלה ועד הסוף
הדמעות הגדולות והמלוחות שלי
מטשטשות את הדיו הישן
החרוט על הדף

ואז בלית ברירה
מחליטה להניח את המכתב
בצד בחוץ בשמש
כדי לא לפגום עוד
במכתב הזהב שלי

אני בוכה עוד קצת
רואה בכאב גדול את תמונתך
צפה ועולה בי חדה מאי פעם
שטה לה בעיני רוחי

ועדיין אינני מצליחה לזקק במילים
את אהבתי החזקה כל כך כלפיך
אהובי