הילדה שגרה פעם ממול
הילדה שגרה פעם ממול
שאיתה יצאתי בכל יום לטיול
מטיילת עדיין במחשבות שלי
יש שמועות שהיום היא גרה בחול
נסחפה לעולם, כמו גל במבול
כאן הים שקט, ובודד כאן אצלי
אם רק אוכל לגעת, וללטף את שערה
ורק לחזור בחזרה
הילדה עזבה כשהייתי קטן
אבל הריח שלה נשאר לו בגן
ובכל יום אני חוזר לעבר
אמנם היא הספיקה ללכת מזמן
וכנראה שכחה, את חייה כאן
אבל בשבילי, המסע לא נגמר
וביתה שלה כמו פעם, רק השכנים הם התחלפו
ואת יופיה ממני קילפו
היא חומקת אל תוך הדמיון
ונשאר לי ממנה רק זיכרון
רק פרידה לשלום, אחת אחרונה
אבל אני אוהב אותה, עדיין המון
אם היה רק עוד יום, אחד אחרון
אומר לה הכל, שלא אמרתי בגינה
באלפי חלומות אני אטבע, ובבוא היום עוד אמצא תשובה
עוד אמצא אותה
ואם יום אחד תשמע את שירי
מקווה שתבין שזהו אני
אותו ילד קטן שגר ממולה
וכשהיא תחזור, בין אלפי תיירים
יחכה לה עוד שם, אותו ילד תמים
שיתחיל את חייו מהתחלה
הילדה שגרה פעם ממול
שאיתה יצאתי בכל יום לטיול
מטיילת עדיין, במחשבות שלי
תגובות (2)
יפיפה, עדין, נוגע
אין ספק שיש בזה משהו מאוד יפה. הוא מתאר אותה/מדבר עליה ואפשר להרגיש עדינות כזאת שנהיה לי חשק להכיר אותה בעצמי.
אבל הילדה עזבה, ואמנם היא עדיין במחשבות שלו ונראה שהוא משתדל לשמר אותם כדי לזכור כל פרט עליה- עצוב לי בשבילו. אני פשוט מרגישה שכל עוד היא תהיה גורם גדול ומרכזי עבורו הוא לא ימשיך הלאה, שלא נדבר על זה שיכול להיות שגם אם היא תחזור היא לא תרגיש כמוהו…
בכל מקרה, אהבתי מאוד את הקטע. הכתיבה זרמה בקריאה.
יש מצב שנכנסתי לזה יותר מידי, מי יודע.