ג'ק ראביט סלים
"בא לי שוקולד," היא אומרת. "בא לי שוקולד, הרבה שוקולד, אני רוצה שוקולד, שוקולד עוגה, שוקולד פרה, שוקולד גלידה, בא לי שוקולד, מיכה. בא לי שוקולד!"
אני רץ ופותח את הדלת. היא מכווצת את שפתיה. אני מחכה. היא נטרפת. ואז בא לה השוקולד. הוא עולה בצעדים כבדים של שוקולד את כל המדרגות, משאיר שבלים של שוקולד על המעקים, מביט בי בעיניים חומות שקועות, נאנח ונכנס.
"שוקולד! מה נשמע?!" צוהלת מלי.
"וואללה," מתנשם שוקולד, "המדרגות שלכם, כ"כ הרבה מדרגות. למה אין מעלית בחור הזה?"
"חאלס תלונות," אומרת מלי. "תעמוד בפוזה."
הוא עומד כמו דוגמן והיא מביאה כפית ומתחילה לאכול. לאט-לאט הבטן שלה מתנפחת, והלחיים שלה גם. "כ"כ טעים!" מתמוגגת מלי. ולי אומרת "למה אתה לא אוכל?"
"אני מעדיף פרגיות, קובה, סיחים עם בצל ובקר, אני תופס את הבשר בשיניים ולועס אותו כמו נץ אני, כמו טורף. אני אוכל הכול, גם את הכנפיים. אכלת פעם כנפיים של פרפר?"
מלי מביטה בי רגע, ומקיאה הכול.
"בן-בן-בן-בן-זונה!" מקלל אותי שוקולד.
"לך מ-פה, יא צנון," אני אומר לו. "קח את החומיות שלך ותעשה לי טובה, לך לך מארצך, וממולדתך, ומבית אביך, אל הארץ אשר אני אשרוף אותך בתוכה…"
"לא יפה, מיכה." אומרת מלי. היא מסתכלת על השוקולד-קיא על הרצפה, ובוכה. הדמעות שוטפות את כל הבית, ואז הכול נהיה מצוחצח.
"למה לא אכלת?!" היא צועקת עליי.
"אני בדיאטה חדשנית."
"כן?" היא מביטה בכרס שצמחה לה. "איזו דיאטה?"
"אני לא אוכל כלום."
"מתעלפים מזה!"
"רגע לפני שאני מתעלף אני בולע קוביית גבינה."
"אז תביא סיגריה."
"אין לי סיגריות."
"תביא סיגריה, בן-כלבה! תביא סיגריה לפני שאני אזיין את האימ-אימא ש'ך, יא חתיכת שרמוטה פוריטנית!"
"אין לי סיגריות, מלי…" אני מתחיל לפחד. "אני מפסיק לעשן, מלי. אני לא קונה. גם אין לי כסף, אפילו אם ארצה. זה מביא סרטן, מלי. וגם התקפי-לב. וכל מיני חסימות עורקים. זה גם עושה שבציים. וזה עושה אימפוטנט. וגם קשה לנשום. וגם קשה לחשוב. ויש בעיות אכילה. והחושים מתקהים, והופכים אדישים. וזה פוגע במערכת העצבים. ו…"
היא מכווצת את שפתיה. אני מוציא את הלשון. היא חושפת שיניים. אני מרים חצי שפה. היא מתנשמת בכבדות. אני הראש שלי מתחיל להתבלגן. היא נאנחת.
"את רואה, מלי? את בקריז."
"יש לי מקום אחר להיות בו?"
"הו… הרבה…"
"למשל?"
"בתוך הבטן שלי, עם צ'יפס וסחוג, ובצל. הרבה מלפלפונים חמוצים. פלפל-שחור. עגבנית. קורט קינמון, והרבה שיבולת שועל. ישר לתוך הגרון שלי."
היא מביטה בי המומה.
"אל תדאגי, את המנה העיקרית."
"אני רוצה להיות עטלף." היא אומרת.
"למה?"
"כדי שאוכל לנקר לך את העיניים."
"אני רוצה להיות טמפון."
"למה, בשם אלוהים?!"
"כדי שסוף-סוף אוכל להיכנס לתוך הקוס שלך. את לא נורמאלית, כבר שלוש שנים לא שכבנו. יש לי יבלות בידיים. צמח לי שיער בכף-היד. נהייתי עיוור. השתגעתי…"
"יש חור ניקוז בחדר האמבטיה."
"אז?"
"דפוק אותו!"
"על הזין שלי חור ניקוז!"
"בדיוק!"
"יש לך מחט במקרה?"
>>>>>>>>>>>
אפריל 2010
תגובות (2)
איבדתי אותך בסוף .
אבל עד אז נהניתי מהשצף קצף של המילים. כל העלילה ההזויה הזאת פשוט רצה לי מול העיניים כאילו יש לה חיים משלה.
תודה ♥