צביטת לחי

הלב רטוב,
רגליים עייפות
מלכת.

ימים של שלכת,
לתוך ים זיכרונות ילדות
נמשכת
זה כמו צביטת לחי
בין אחיינית לדוד רחוק.

הגוף לא מתפקד
הסירנות זועקות בין אוזניי,
הגורל בי בוגד
נהרות של דם זורמים
אל תוך עיניי.

אף אחד לא יודע
מה הנפש עוברת בפנים
אף אחד לא שומע
זה מתפוצץ חזק כשיש בתוכי רגשות כל כך סוערים.

קולי מתנפץ לתוך המזח
של החוף שלי,
לא אוכל לשתף
זה אני עם עצמי
צריכה זמן לשכוח.

זה כמו מכת אגרוף
ישר לתןך הלב,
גם אם היה מישהו אוהב
אחוזת טירוף
מחפשת את הדרך עם זרים להשתלב.