~בדרך אלייך~ 12
"אחחח שיטט" היא נאנחה והתרוממה להשען על הידיים, היא הביטה סביבה מבולבלת, הערסל התנדנד מעליה והיא הבינה שהיא כנראה נרדמה ואיבדה שיווי משקל. היא הביטה במרפק וראתה טיפות דם שנטפו אליו מהזרוע.
היא שמעה קול צעדים מאחוריה "היי דידוש, את בסדר?" היא הביטה מעליה וראתה את מיכל עטופה בשמיכה מביטה בה בשוק. מיכל עזרה לה לקום "מה לעזעזאל?" היא הביטה בזרוע המדממת שלה.
"התהפכתי מהערסל אין לי מושג מה.." היא הביטה בשמיכה שהייתה זרוקה ליד איפה שנפלה. "כנראה נרדמתי.."
"בואי בואי נטפל בך בחדר.. קמתי לשתות וראיתי שאת לא במיטה אז פתחתי את הדלת ואז שמעתי צעקה אז יצאתי.. יש לך מזל כי נעלתי את הדלת לפני שנרדמתי.. היית דופקת שעה לא הייתי שומעת.." גיחחה
____________________________
"מה זה? מה שמת על היד?" דרור הביט בה כשנכנסו לחדר אוכל בבוקר.
"כלום סתם מגבונים" הוא הביט בה כשואל "למה קשרת פה מגבונים?" הוא אמר ותפס לה את הזרוע תוך כדי שהתבונן בקשר. הוא ראה את גלדי הדם ועיניו נפערו "נפלתי אתמול בלילה.." היא אמרה. הוא פתח את הקשר של המגבונים והורה לזאת עם הרסטות "מור תביאי לי את הציוד עזרה ראשונה..בואי נשב בשולחן בנתיים אני יוריד את כל המגבונים, איך זה קרה?" אתמול בלילה נפלתי על איזה סלע חד "מה זה חד, סכין!" אמרה מיכל מאשרת "אני הולכת להביא לנו אוכל לפני שיסיימו פה הכל" קרצה לדקלה. דקלה חייכה והתיישבה בשולחן כאובה.
הוא פתח את הערכת עזרה ראשונה "מתי הספקת ליפול?" כשעזבתי אותך היית מעולפת בערסל. הייתי בטוח שתשארי שם עד הבוקר" אמרה ופתח גזה סטרילית ובקבוקון יוד. "כן ראיתי את השמיכה" "איזו שמיכה" הוא התפלא. "אה סליחה ראיתי שמיכה חשבתי שכיסית אותי…" אמרה קצת מובכת מזה שחשבה שהוא כיסה אותה. הוא חייך "אני צוחק, כיסיתי אותך.." אמר והביט בה ממושכות. היא הסיטה את המבט כשמיכל הגיעה עם הקפה והחביתה.
"דרור!" היא ראתה את יהל רצה לקראתו "בוא שניה" היא אמרה והביטה עליו כשהתמהמה כשחבש את היד של דקלה. "זה דחוף"
תגובות (0)