איך נלחמים בעצמך?

היא החברה הכי טובה שלי,
היא הזאת שאיתה אני יכולה להיות אני,
אנחנו יכולות לפסוע אחת לצד השניה בשקט גמור,
שקט מבורך.
אנחנו יכולות להרגיש בנוח אחת ליד השנייה,
היא מעניינת אותי ולפעמים גם מצחיקה אותי,
היא נוהגת להזכיר לי זכרונות נושנים שמעלים לי חיוך על הפנים,
היא החברה הכי טובה שלי,
היא תמיד יודעת מה הן המילים הנכונות,
היא מכירה אותי הכי טוב,
איתה אני רוצה להיות כל הזמן לבד,
אבל לפעמים..
לפעמים היא יודעת מה המילים שיפגעו בי,
היא לא מהססת לשבור ולהרוס.
לפעמים היא גורמת לי לחשוב שהכל אבוד,
מוציאה ממני את החשק לחיות.
לפעמים אני צריכה להילחם בה,
להגיד לה שמה שהיא אומרת בכלל לא נכון.
לפעמים היא משגעת אותי,
מוציאה אותי מההיגיון.
פעם בכמה זמן היא מנסה לשכנע אותי,
שאפשר לשנות הכל בכמה צעדים פשוטים,
ולכן אני תוהה לפעמים אם היא מנסה להרוס לי את החיים.
היא החברה הכי טובה שלי, והיא גם האויבת הכי גדולה שלי.. אבל בעיקר.. היא פשוט אני.