החבר הראשון של דן

"אמא אתה חושבת שיהיה לי טוב בגן? " שאל דן בדאגה
"כן מתוק שלי מדוע שלא ?" שאלה אמא של דן
"אני לא יודע אני מפחד" אמר דן קצת מגמגם
הם נעמדו בפתח הגן, אמא ובן ומנהלים יחד את שיחתם על היום הראשון בגן.
דן כבר בן חמש אך זאת הפעם הראשונה שלו בגן, הוא בהה בילדים המשחקים יחד ותהה לעצמו אם ככה גם הוא ישחק.
לפתע הרגיש שהרגליים שלו לא יכולות להמשיך ללכת, מחשבות החלו לרוץ בראשו 'מה אם לא יהיו לי חברים?' דן לא נתן למחשבות להפריע לו והמשיך ללכת לכיוון הגן.
הגננת קראה לילדים לשבת בכיסאות במעגל והציגה את דן לראשונה בפני כולם אך כשבקשה ממנו לדבר החל לגמגם וברח ישר לתוך השירותים.
דן החל לבכות, הוא רצה לחזור הביתה "אני לא רוצה להיות כאן" מלמל לעצמו שוב ושוב
"דן?" נשמע קול מתוך השירותים
"היי אני יואב" אמר הקול
דן פתח את דלת השירותים וראה ילד בעל עיניים חומות ושיער חום גלי ששיערותיו בתוך קוקו גבוה.
הוא לא אמר לו שלום, למעשה לא אמר שום מילה, הוא הלך עם פרצופו מופנה לרצפה ויצא לחצר.
יואב לא הבין למה הילד החדש בגן לא מדבר איתו אבל בכל זאת רצה ללכת אחריו, הוא הלך מאחוריו שואל את עצמו איך עליו לפנות אליו. דן נלחץ והחל ללכת מהר יותר ובסוף נתקע בארגז חול ונפל על פניו, ילדי הגן הסתכלו עליו וצחקו ודן החל לבכות.
"דן אל תבכה" אמר לו יואב
"בוא נעשה מלאך שלג" אמר לו יואב מנסה למצא פתרון
"מזה מלאך שלג?" שאל דן לפתע
יואב החל לחייך, הנה יש לו חבר חדש בגן. הוא נשכב עם גבו על החול והזיז את ידיו ורגליו לצדדים.
"הנה אתה רואה? עכשיו זה נראה כמו מלאך" אמר לו
"ואו!" אמר דן בפליאה ועשה זאת אחריו.
הם העבירו את הגן ביחד, זה לצד זה צחקו ועשו בדיחות משלהם. סוף היום הגיע ואמא של דן באה לקחת אותו.
"איך היה היום בגן?" שאלה אמא של דן.
"הכרתי חבר חדש" אמר דן ונופף לשלום ליואב.