זאת הפעם האחרונה
זאת הסיגריה האחרונה אני נשבע
אני לא מעשן יותר
אני לא צריך ניקוטין
לא יצא לי יותר עשן מהפה
טוב אולי עוד שאכטה
כולה סיגריה אחת
קופסא אחת לא תהרוג אותי
איך התמכרתי כבר לחרא הזה
זה הניסיון האחרון שלי להתחיל עם מישהי, חלאס
זה לא הולך, אני צריך להפסיק
מי תרצה אותי בכלל
אני גם לא צריך את זה
אבל היא ממש חמודה
נו היא נראת בעניין
התחלתי גם לצבור קצת פופולאריות, אולי יצא מזה משהו
סעמק למה אני שוב חוזר הביתה מחור לא ברור, אני שוב הולך לישון לבד
זה הפעם האחרונה שאני כותב, כתבתי מספיק
אי אפשר כל הזמן לחפש איך להמציא את עצמי מחדש
אני חונק את היצירתיות של עצמי
אני צריך שקט, וקצת רעש, לא דף ועט או מקלדת
אבל עלה לי רעיון טוב
ואני חייב לפרוק קצת
אין לי מישהו אחר לדבר איתו גם ככה
רבאק איך כתבתי את השטות הזו, אין לי משהו יותר טוב לעשות עם עצמי?
תגובות (2)
החלק הראשון הזכיר לי את המשפט של מארק טווין לגבי סיגריות:
"להפסיק לעשן זה קל. עשיתי את זה אלפי פעמים."
אבל במידה מסוימת הוא מתאים לכל הקטע. קשה לנו להגמל מדברים שנותנים לנו תחושה טובה, אפילו אם היא רגעית, קצרת טווח, בעיקר כשהאלטרנטיבה היא שום דבר שעושה לנו טוב.
חבבתי את הקטע. גם את המבט האירוני כלפי פנים.
לא הכרתי את המשפט אבל ממש אהבתי
מעריך את הביקורת ממש, תודה!