מוזמנים להגיב ולדרג. תודה על הקריאה!

תרנגולת כחולה

18/05/2022 334 צפיות 2 תגובות
מוזמנים להגיב ולדרג. תודה על הקריאה!

יום אחד הלכתי לעיר בשעות הצהריים וראיתי תרנגולת כחולה שאכלה פירה ירוק עם נצנצים.
אני וחבריי והתערבנו – מי יצליח לתפוס את התרנגולת הכחולה? רדפתי אחריה במהירות, ביחד עם כולם. התרנגולת השמיעה קולות קרקור מבוהלות וברחה משם. המשכנו במרדף עד אשר נכנסו למשאית עם התרנגולת, והיא נעלה עלינו את הדלת.
דפקנו חזק ובעטנו בדלת, אך ללא הצלחה. לבסוף הצליח אחד מחבריי לטפס החוצה ופתח את דלת המשאית לכולנו.
המשכנו ללכת, כרגיל. לפתע ראיתי את התרנגולת שוב. הפעם היא שינתה צבעים כל כמה שניות וקלטתי שהיא מנסה לאותת ולומר לי משהו. אני לא יודעת איך, הצלחתי להבין שהיא מדברת אליי "תבואי איתי מיד או שאהרוג אותך" אמרה לי.
נבהלתי והרגשתי חרטה על המאורע. שאלתי את חבריי מה לעשות, והם אמרו לי שהם לא רואים שום תרנגולת!
"אני טלי. עקבי אחריי" יכולתי לשמוע את קולה במוחי כאשר אותתה לי עם הצבעים.
התחלתי ללכת אחרי התרנגולת כי הייתי ממש סקרנית. ניצלתי הזדמנות שבה עבר זאב ברחוב לפתע וברחתי, בעקבות טלי.
הגענו אל יער אפלולי ומסתורי מלא עצים ומסכי טלוויזיה ענקיים שירדו לרצפה. הכל היה צבעוני, חוץ מהעלים על העצים שהיו שחורים ומהשמיים שמהם היה אפשר לראות את העיגול של כדור הארץ מלמטה, כי הם היו שקופים.
מהצד השני שמתי לב להר בצבע כסף נוצץ, מלא חרבות יפיפיות עתיקות נעוצות בו. ליד ההר היה נהר שזרם בו קיא של חגי קרן עם חתיכות זהב ותמיסת עננים.
לפתע ראיתי את התרנגולת מחזיקה שיפוד ענק ומנסה לנעוץ אותו בי "זו הנקמה שלנו בכם, בני האדם המרושעים " היא צחקה ברשעות.
קפצתי משם ישר אל תוך נהר קיא חדי הקרן.
בהתחלה ראיתי חור שחור, הזמן עבר מהר מאוד אך הרגיש כמו שעות. לאחר כמה דקות הצבע, שהיה כמו מעטפת פשוט נמס וקשת בענן החלה להופיע בהדרגה. מגלשה אטומה שחורה יצאה מהקשת. היו עליה כפתורים אבל לא ידעתי על מה ללחוץ, אז פשוט חיכיתי שהיא תיסגר ונמשיך במסע.
לפתע הגיע נשר ענק, עם כפות ידיים ורגליים אנושיות, צוואר פרוותי, זהב ואוזני עכבר. הוא פרס את כנפיו ואמר לי "תעלי".
עליתי והוא לקח אותי לטיול במקום הזה.
ראיתי רק אדום בורדו בוהק במשך מספר דקות, עד שהתרגלתי לצבע והבנתי שבעצם המקום נראה כמו העולם שלנו, ממש ליד הבית שלי רק באדום!
בתחנה הבאה ראיתי פילים ירוקים עם פיג'מות כוכבים לבנות ושריטות בצורת הסמל של כת השטן. ביקשתי לרדת לשם, אך הנשר ענה לי "לא! הם יקריבו אותך. קיבלתי הוראה מפורשת לקחת אותך לקומה מינוס עשרים וחמש אלף!"
לבסוף הגענו אל תאנה ענקית שבכניסה אליה היה שלט "בטן האדמה, קומת חייזרי עכברי לבה, נשרי עכברי אנוש, לארמון הלוויתנים פנו שמאלה, קומה אחרונה."
הסתכלתי מסביב והייתי בהלם כשראיתי יצור שבדיוק חלמתי עליו שלשום, בוב, חייזר זעיר בעל ראש עכבר וגוף של חייזר בצבע כתום אפרסק. "מה קורה?" הוא שאל אותי ופנה אליי בשמי.
"איך אתה יודע איך קוראים לי?"
"את יודעת מי אני, לא?"
"כן, אתה בוב"
"בדיוק" הוא חייך ולא ענה על שאלתי. הוא עשה רושם של חייזר עכבר נחמד מאוד.
"תוציא אותי מפה!" צרחתי "אני רוצה לפילים עם הסמל של כת השטן!"
"לא ולא, התבקשתי לקחת אותך אל ארמון הלוויתנים, פיצה רוצה לראות אותך!"
"מי זאת פיצה?!"
"פיצה היא מלכתנו! ואתם, בני האדם המרושעים אוכלים אותה!" הוא ניענע את ראשו בעצב "כל שנה, במשך אלפי השנים האחרונות, אנו מקריבים בן אדם זכר לפיצה שאכל. את הרגזת את המלכה המדהימה שלנו. היינו פעם חיות רגילות, חייזרים רגילים, ואיחדנו את כוחותנו בעקבות ספרי השטן, נגדכם.
עכשיו נעשה לך משפט! רוצחת שכמותך! אתמול פיצה ראתה אותך מהמסך הראשי אוכלת את רג'י רג'ינה מוסקבי סלע, הדוכסית."
"אוי לא! ידעתי שהייתי צריכה לאכול המבורגר"
"המבורגר!" בוב נראה מזועזע "את המלך!"
הוא הניד בראשו "חתיכת קניבלים, אנחנו הענקנו לכם חיים! בזכות המבורגרים נוצרו בני האדם! אני כבר פוחד לספר למלכה אחרי העניין עם נסיון הרצח של שווארמה דודתי!" הוא שוב ניענע ראשו לשלילה והחליק על זקנו. "מוות בטוח, זה ברור." הוא אמר והמשיך לקפץ בצעדים קטנים, כיאה לחייזר עכבר עד שהגענו לארמון. מרחוק כבר יכולתי לראות בועה שחורה- שקופה ומבנה ענק עשוי מעור לוויתנים מצופה זהב שחור (שעוד לא הגיע לעולם בני האנוש), אבני אודם, עטלפים ומספר ירחים היו שם, בתוך הבועה, מרחפים.
בוב הקיש על הבועה 29 פעמיים ברצף, הוא כל הזמן התבלבל וספר בקול, נאלץ להתחיל מחדש עד אשר הבועה נפתחה.
לפתע ראיתי משולש עצום בצבע בז'. הסתובבתי וראיתי שהצל שלו מכסה את הבועה העצומה.
"מה קורה ביצ'?" שאל אותי משולש הפיצה והסתובב. על הראש היה לו כתר שחור עם ציורים של ציפורים ורודות נוצצות וריסים אדומים מלאכותיים מפלסטיק.
בוב קד קידה עמוקה ונעלם.
"אני פיצה. שם פרטי: פיצה. שם שני: זיתים. שם שלישי: אננס בטעם דוריטוס בייקון. מגיעה ממשפחת האט.
היא שילבה ידיים ופנתה ישירות אליי, מתכופפת כדי לדבר איתי "אצלנו זה לא כמו אצלכם, חוץ מזיתים אין לנו תוספות דומות."
"מה את רוצה ממני?" שאלתי
"תקפצי בחישוק"
הופיע על הרצפה חישוק זוהר צהוב. קפצתי, הוא הבהב וקול מתכתי אמר "מוות בשריפה".
לפתע אש החלה להקיף את החישוק. "לא!" צרחתי, כי ידעתי שמוות בשריפה הוא כואב ביותר.
לפתע צבע סגול בהיר עם מפית ורודה כשמלה הגיע "את אכלת את רג'י רג'ינה מוסקבי סלע!"
"אין לך שם קצר יותר בשבילה?" שאלתי
"זהו השם המקוצר. אנחנו יותר מקוריים מכם. שמה המלא הוא כריסטין רג'ין אתי רג'י רג'ינה מוסקבי סלע אלפקת דבש"
לפתע צבעים ענקיים וחרבות עצומות החלו להתקרב אליי.
"לא!" צרחתי.
דלת מתכת כבדה נפתחה "עזבו אותה" צייצה מראת זכוכית עם בבואה של הבובה אנאבל בקולה הדק. "כולם צודקים! כל אחד מאיתנו עושה דברים שגויים! במקום לרצוח תינוקות וחתולים ולהקריב אותם לשטן כעבודת קודש ומעגל החיים, אנחנו מכינים סמים מהדם שלהם, מוכרים לבני אדם ותולים את העורות שלהם על הארמונות שלנו מצופי זהב!"
"איך את מעזה לדבר כך אל המלכה?" שאל הצבע הסגול.
"שקט!" אמרה המלכה "את צודקת, מריה, צודקת בהחלט. בואו נסכם שאנחנו לא נהרוג בני אדם בתנאי שתאכלו יותר תינוקות ופחות פיצות!"
"אחזיר אותך הביתה" פנתה אליי מריה " בואי איתי"
"רגע! אפשר בבקשה לעבור ליד הפילים עם הסמל של כת השטן?" שאלתי בחיוך.


תגובות (2)

זה היה כל כך מוזר ואהבתי את זה.
אני חושב שהצלחת ליצור את התחושה של הבלאגן והאקראיות בצורה ממש טובה.
אני לחלוטין אמשיך לקרוא את שאר הסיפורים שלך :)

18/05/2022 20:09

    תודה רבה לך :) כיף לשמוע

    20/05/2022 13:46
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך