התלבטתי קצת האם להגיב. משהו בששת הסיפורים האחרונים שהעלית, השאיר קצת טעם חומצי של "הטרלה", אולי צורך בתשומת לב שבאופן אישי העדפתי לא להעניק. אבל הרצון שלי להאמין בטוב שבבני-האדם גבר, אז אני דן אותך לכף זכות מחמת הספק.
מוזר קצת לכתוב תגובה שכבר בשלב הזה ארוכה כמו כל ששת הסיפורים יחד, אבל חשבתי שחשוב שתדע:
1. להבא, כדאי היה לכתוב בכותרת "ששה סיפורי אימה קצרים" ולשלב אותם בקטע אחד, כדי למנוע מסיפורים של אחרים להיעלם לתהום הנשייה מהר יותר מבדרך כלל. מדובר באדיבות שנהוגה כאן בין הכותבים באתר. רובינו משתדלים לא להעלות יותר משני סיפורים ברציפות.
2. אין בסיפורים האלה משהו מקורי. אני כיום יותר מכפול מגילך ושמעתי את הסיפורים האלה כשהייתי צעיר ממך, אז אתה יכול לעשות את החשבון (לפחות קירוב)
3. הסיפור הראשון, שהוא אולי המפורסם מבין הששה, פשוט כתוב לא טוב לטעמי. ישנו אופן לכתוב משפט, כך שניתן לצקת לתוכו יותר מתח. "האיש האחרון בעולם ישב בבית שלו, כשלפתע נשמעה דפיקה בדלת.. ."
האופן שבו אתה נסחת את זה נשמע כמו אדם שישב בביתו והאזין לרדיו.
4. משהו קטן להרחבת האופקים. ישנו סיפור שמסופר על המינגווי, שנשאל יום אחד על-ידי חבר, האם הוא מסוגל לכתוב סיפור במשפט אחד. למחרת הציג לו המינגווי את הסיפור הבא "למכירה, נעלי תינוק, לא ננעלו מעולם" (סליחה על התרגום הלא מוצלח).
למרות שמדובר בסיפור נחמד (גם "הסיפור של המינגווי" – אבל בעיקר סיפור המסגרת) אישית לא האמנתי שמדובר במשהו אמיתי, לפחות לא באופן שסופר.
מצאתי מאמר שמחזק את מה שהנחתי. צירפתי לך לינק https://www.nlb.by/en/news/author-s-point-of-view/for-sale-baby-shoes-never-worn-the-shortest-story-hemingway-never-wrote/
יצאה לי תגובה קצת ארוכה, אבל גם אני אוהב את תשומת הלב, אז הכל בסדר.
תגובות (1)
Artemi5 שלום.
התלבטתי קצת האם להגיב. משהו בששת הסיפורים האחרונים שהעלית, השאיר קצת טעם חומצי של "הטרלה", אולי צורך בתשומת לב שבאופן אישי העדפתי לא להעניק. אבל הרצון שלי להאמין בטוב שבבני-האדם גבר, אז אני דן אותך לכף זכות מחמת הספק.
מוזר קצת לכתוב תגובה שכבר בשלב הזה ארוכה כמו כל ששת הסיפורים יחד, אבל חשבתי שחשוב שתדע:
1. להבא, כדאי היה לכתוב בכותרת "ששה סיפורי אימה קצרים" ולשלב אותם בקטע אחד, כדי למנוע מסיפורים של אחרים להיעלם לתהום הנשייה מהר יותר מבדרך כלל. מדובר באדיבות שנהוגה כאן בין הכותבים באתר. רובינו משתדלים לא להעלות יותר משני סיפורים ברציפות.
2. אין בסיפורים האלה משהו מקורי. אני כיום יותר מכפול מגילך ושמעתי את הסיפורים האלה כשהייתי צעיר ממך, אז אתה יכול לעשות את החשבון (לפחות קירוב)
3. הסיפור הראשון, שהוא אולי המפורסם מבין הששה, פשוט כתוב לא טוב לטעמי. ישנו אופן לכתוב משפט, כך שניתן לצקת לתוכו יותר מתח. "האיש האחרון בעולם ישב בבית שלו, כשלפתע נשמעה דפיקה בדלת.. ."
האופן שבו אתה נסחת את זה נשמע כמו אדם שישב בביתו והאזין לרדיו.
4. משהו קטן להרחבת האופקים. ישנו סיפור שמסופר על המינגווי, שנשאל יום אחד על-ידי חבר, האם הוא מסוגל לכתוב סיפור במשפט אחד. למחרת הציג לו המינגווי את הסיפור הבא "למכירה, נעלי תינוק, לא ננעלו מעולם" (סליחה על התרגום הלא מוצלח).
למרות שמדובר בסיפור נחמד (גם "הסיפור של המינגווי" – אבל בעיקר סיפור המסגרת) אישית לא האמנתי שמדובר במשהו אמיתי, לפחות לא באופן שסופר.
מצאתי מאמר שמחזק את מה שהנחתי. צירפתי לך לינק
https://www.nlb.by/en/news/author-s-point-of-view/for-sale-baby-shoes-never-worn-the-shortest-story-hemingway-never-wrote/
יצאה לי תגובה קצת ארוכה, אבל גם אני אוהב את תשומת הלב, אז הכל בסדר.
המשך יום טוב!